הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית הנובעת מחשיפה לאירוע טראומתי ועיבודו באופן שאינו אדפטיבי. בקרב אנשים עם PTSD, ישנם אחוזי נשירה גבוהים מטיפול, היעדר תגובה לטיפול תרופתי, קושי ניכר בתפקוד, פגיעה ברווחה הנפשית, דיכאון וחרדה. המחקר בוחן גישה חדשנית לטיפול ב-PTSD באמצעות שילוב של פסילוסיבין עם תרפיה ממוקדת טראומה מבוססת חשיפה. 72 משתתפים יחולקו לשתי קבוצות: האחת תקבל 20 מ"ג ו-25 מ"ג פסילוסיבין, והשנייה מינון של 5 מ"ג בשני מפגשים. ההתערבות כוללת 3 מפגשי הכנה, 2 מפגשי מתן חומר, אינטגרציה לאחר כל מפגש, ושני מפגשי טיפול ממוקד טראומה לאחר כל אינטגרציה. יעילות ובטיחות הטיפול יוערכו באמצעות ראיונות קליניים, שאלונים ודימות מוחי (fMRI). תקופת הטיפול הינה כ-5 שבועות, עם פגישות מעקב שנעשות בחודשים שלאחר סיום הטיפול.