שכיחות סרטן רירית הרחם הולכת וגוברת בכל העולם. כ-10% עד 15% מהמטופלות עם סרטן רירית הרחם בעלות מחלה בשלב מתקדם, ושיעור ההישרדות המדווח של מטופלות עם גרורות מרוחקות למשך 5 שנים הוא 17%. אפשרויות הטיפול של מטופלות עם סרטן רירית הרחם שכבר טופלו בכימותרפיה המבוססת על פלטינום ובאימונותרפיה, הן מצומצמות ואין הסכמה רחבה על משטר טיפול מקובל כלשהו. אי לכך, יש לבחון אפשרויות טיפול חדשות לאוכלוסייה זו כדי לשפר הן את ההישרדות ללא התקדמות המחלה (PFS) והן את ההישרדות הכוללת (OS), ובמיוחד בקרב מטופלות שמחלתן התקדמה אחרי הטיפולים המקובלים (SOC) כיום.

טיפולים בקרינה, בכימותרפיה בשילוב עם קרינה, טיפולים מערכתיים (בדרך כלל כימותרפיה), וברכיתרפיה לנרתיק לאחר ניתוח נחקרו בניסיון להפחית את הסיכון להישנות, לבדן או בגישות מולטי-מודליות. האסטרטגיות לטיפול אדג'ובנטי בסרטן רירית הרחם בסיכון גבוה מתרכזות בדרך כלל בטיפולים מערכתיים בכימותרפיה (על פי רוב טיפול כפול המבוסס על פלטינום), בהקרנות חיצוניות עם או בלי שימוש בציספלטין (Cisplatin) להגברת הרגישות לקרינה ובברכיתרפיה, אף על פי שבמחקרי שלב 3 האחרונים, לא הוגדרה אף גישת טיפול כ-SoC המתאים לכל המטופלות.

מטרת המחקר: - להשוות את MK-2870 לטיפול לבחירת הרופא (TPC) מבחינת ההישרדות ללא התקדמות המחלה (PFS) בהתאם לגרסה 1.1 של הקריטריונים להערכת התגובה בגידולים מוצקים (RECIST 1.1) על פי סקירה מרכזית בלתי תלויה ללא הסרה של הסמיות (BICR) מדד להערכה: PFS שהינו משך הזמן שבין השיבוץ באקראי לתיעוד הראשון של התקדמות המחלה או למוות מכל סיבה, הראשון מביניהם - להשוות את MK-2870 ל-TPC מבחינת ההישרדות הכוללת (OS) מדד להערכה: OS שהינו משך הזמן שבין השיבוץ באקראי למוות מכל סיבה