סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) מהווה 13-15 אחוז בקירוב מכל מקרי סרטן הריאה בעת האבחון. כימותרפיה סיסטמית (פלטינום בתוספת אטופוסיד) נותרת אבן הפינה של טיפול קו ראשון בסוג סרטן אגרסיבי ספציפי זה. לאחרונה, הטיפול באטזוליזומאב או דורבלומאב בשילוב עם קרבופלאטין/אטופוסיד שיפר את ההישרדות הכוללת (OS) בהשוואה לכימותרפיה לבדה, ובהמשך אושר על ידי מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) ועל ידי סוכנות התרופות האירופית (EMA) כטיפול קו ראשון. כאשר SCLC נשנה, האפשרויות הטיפוליות הזמינות הן מוגבלות. טופוטקאן מאושר לטיפול קו-שני במטופלים עם פרק זמן ללא כימותרפיה (CTFI) של יותר מ-60 יום. אולם, השימוש בטופוטקאן מאתגר בשל הרעילויות ההמטולוגיות הקשורות בו והתועלת הקלינית המתונה יחסית ממנו (שיעור תגובה של כ-16%, והישרדות חציונית של 8-6 חודשים).

מספר אסטרטגיות טיפוליות חדשות נכשלו בשיפור התוצאים מטופוטקאן כטיפול קו שני, כולל ניבולומאב, אטזוליזומאב ורובלפיטוזומאב טסירין. בחודש יוני 2020, העניק ה-FDA האמריקאי אישור מואץ ללורבינקטדין לטיפול במטופלים מבוגרים עם SCLC גרורתי עם התקדמות מחלה במהלך או לאחר כימותרפיה על בסיס פלטינום, בהתבסס על תוצאות מחקר שלב II. תרופות אחרות נמצאות בשימוש בהקשר של טיפול קו שני ב-SCLC בהתאם להנחיות הרשת הלאומית המקיפה לסרטן (NCCN). המשטרים המומלצים כוללים פקליטקסל, דוסטקסל, אירינוטקאן, טמוזולומיד, ציקלופוספמיד/דוקסורוביצין/וינקריסטין (CAV), אטופוסיד במתן פומי, וינורלבין, גמצטיבין, בנדמוסטין, ניבולומאב או פמברוליזומב.

תכנית המחקר זהו מחקר קליני מבוקר שלב III, רב-מרכזי, גלוי-תווית, בהקצאה אקראית להערכה ולהשוואת הפעילות והבטיחות של שתי זרועות ניסיוניות הכוללות את לורבינקטדין כתכשיר יחיד (קבוצה A) או שילוב של לורבינקטדין עם אירינוטקאן (קבוצה B) לעומת בחירת החוקר (טופוטקאן או אירינוטקאן) כזרוע בקרה (קבוצה C), במטופלי SCLC שנכשלו בקו קודם אחד המכיל פלטינום. כ-705 מטופלים יגויסו ויוקצו לכל אחת מזרועות הטיפול. תיושם הקצאה אקראית מרכזית; המטופלים יוקצו לכל אחת מזרועות הטיפול ביחס של 1:1:1.