בניסוי זה נבדקת בלזוטיפן (MK-6482) יחד עם פמברוליזומאב (pembro [פמברו]) באנשים שעברו ניתוח בשל סוג מסוים של סרטן כליות בשם סרטן תאי הכליה של תאים בהירים. ניסוי זה נערך על מנת: להשוות את הבטיחות של בלזוטיפן יחד עם פמברוליזומאב לעומת פלצבו יחד עם פמברוליזומאב לבדוק באיזו מידה פועלת בלזוטיפן יחד עם פמברוליזומאב לעומת פלצבו יחד עם פמברוליזומאב לבדוק אם איכות החיים של משתתפים המקבלים בלזוטיפן יחד עם פמברוליזומאב טובה יותר בהשוואה למשתתפים המקבלים פלצבו יחד עם פמברוליזומאב.

בלזוטיפן היא תרופה ניסיונית. היא קיבלה אישור ממספר רשויות בריאות לטיפול בסוגים מסוימים של מחלת הסרטן, לרבות סרטן תאי הכליה באנשים עם מחלה נדירה ששמה מחלת וון-היפל לינדאו. פמברוליזומאב היא טיפול ניסיוני. היא אושרה בידי רשויות בריאות מסוימות לטיפול במחלות סרטן שונות, לרבות סרטן תאי הכליה. בלזוטיפן היא טבליה שיש ליטול כל יום, דרך הפה. פמברו תינתן באמצעות מחט בתוך הזרוע (עירוי תוך-ורידי [IV]) מדי 6 שבועות. ניסוי זה ישווה בין בלזוטיפן יחד עם פמברו לבין פלצבו יחד עם פמברו. פלצבו נראה כמו תרופת הניסוי, אולם אין בו רכיבים פעילים.

משך השתתפות בניסוי ניסוי זה כולל 3 שלבים: סינון: בשלב זה צוות הניסוי יבדוק אם המטופל מתאים להשתתפות בניסוי והוא יימשך כ-6 שבועות. במהלך תקופה זו, המטופל יבקר במרכז המחקר פעם אחת או יותר. טיפול: שלב הטיפול יימשך כשנה אחת, כל עוד מחלת הסרטן לא תחמיר והמטופל יסבול את תרופות הניסוי. המטופל יבקר במרכז הניסוי בערך אחת ל-3 שבועות במשך 6 החודשים הראשונים של שלב הטיפול. ביתר שלב הטיפול, המטופל יבקר במרכז הניסוי פעם ב-6 שבועות לערך. מעקב: לאחר שהמטופל יפסיק לקבל תרופות ניסוי, הוא ייכנס לשלב המעקב. ביקור מעקב ראשון חל כ-30 יום לאחר קבלת המנה האחרונה של תרופות הניסוי. אם המטופל ישלים שנה שלמה של טיפול או אם יפסיק את הטיפול לפני הזמן מבלי שמחלת הסרטן תחזור, כך יראה לוח הזמנים של ביקורי המעקב: בערך כל 3 חודשים בשנה הראשונה של שלב המעקב בערך כל 4 חודשים בשנים 2-4 של שלב המעקב לאחר מכן, פעם ב-6 חודשים לערך. אם מחלת הסרטן תחזור, צוות הניסוי יצור קשר עם המטופל מדי 12 שבועות לערך, כדי לבדוק את מצב בריאותו.

פרוצדורות עיקריות הנדרשות מהמטופל: לעבור בדיקה גופנית למסור דגימות דם ושתן לעבור אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג) למסור דגימת גידול מניתוח קודם. לעבור סריקות של המוח, העצמות, החזה, הבטן, והאגן. יתכן שסריקות אלה יתבצעו באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT), דימות תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים (PET) או בדיקות אחרות.