למטופלים עם סרטן שד בשלב: II, IIIA, IIIB, או סרטן שד IIIC שאפשרי לניתוח, הטיפול כולל הסרה כירורגית של הגידול הראשי, עם כריתה של קישוריות הלימפה כנדרש (Cardoso, 2019; NCCN, 2020). למרות שניתן לשפר את הישרדות המטופלים לאחר הניתוח עם טיפול משלים, מקומי ומערכתי, הסיכון להישנות המחלה בקרב מטופלים רבים עם סרטן שד נשאר גבוה (Steeg, 2016; Coakley, 2019). לאחר תום הטיפול הסופי, אין כל מעקב או טיפול מקובלים למטופלים עם סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים (TNBC), מעבר לניטור קליני, עד לנוכחות מחלה גרורתית. באופן דומה, למטופלים עם סרטן שד עם קולטן הורמונלי חיובי (HR+)/HER2 - או טיפול אינדוקריני משלים, אין כל מעקב או טיפול מקובלים עד לנוכחות מחלה גרורתית. לאחר שהמחלה הופכת גרורתית, שיעורי ההישרדות של 5 שנים הם 11.5% לסרטן שד TNBC ו-30.4% לסרטן שד HR+/HER2 ((SEER, 2019.
ראיה מקדימה המבוססת על מחקרים קליניים in vivo, לא קליניים בתווית פתוחה מצביעה על כך ש-niraparib אמור להיות יעיל גם לטיפול בסרטן שד.
GSK3985771 (Niraparib)/פלצבו: Niraparib ([3S]-3-[4-[7-(aminocarbonyl)-2H-indazol-2-yl] phenyl] piperidine [tosylate monohydrate salt]) היא מעכב פארפPARP1 ו-PARP2 זמין במתן פומי, רב-עצמה וסלקטיבי מאוד.
Niraparib תסופק בטבליות של 100מ"ג המכילות את אותו חומר פעיל כשל Zejula. פלצבו מסופק כטבליות שמראן דומה לזה של ה-Niraparib. המנה ההתחלתית (200 מ"ג או 300 מ"ג) תתבסס על משקל הגוף של המטופל בקו ההתחלה ו/או ספירת הטסיות ותפקוד הכבד.
פיתוח של אפשרויות טיפול יעילות יותר עם פרופיל בטיחות מקובל למטופלים עם סרטן שד עם מחלה מולקולרית נשאר צורך חשוב שלא מטופל.
המשתתפים מחקר גלובלי זה יכלול כ-800 משתתפים. משתתפים מתאימים בקבוצות 1 ו-2 ישובצו באופן אקראי ביחס של 1:1 לקבל niraparib או פלצבו.
נדרש שלכל המשתתפים תהיה נוכחות מתועדת של ctDNA, אישור מרכזי של מצב tBRCAmut וללא ראיה של מחלה גלויה נשנית/גרורתית, לפני ביצוע הרנדומזציה.
קבוצה 1: סך כולל של כ-200 משתתפים יעבור רנדומיזציה.
קבוצה 2: סך כולל של כ-600 משתתפים יעבור רנדומיזציה.
לקבוצה 1, יבוצעו שלב הרצה להערכת הבטיחות ומחקר משנה פרמקוקינטי (PK). שלב ההרצה להערכת הבטיחות יכלול את 40 המשתתפים הראשונים שעברו רנדומיזציה, המקבלים טיפול אנדוקריני נלווה. מחקר המשנה הפרמקוקינטי יכלול את 40 המשתתפים הראשונים שעברו רנדומיזציה לכל הפחות, המקבלים טיפול אנדוקריני, במרכזים המשתתפים במחקר המשנה הפרמקוקינטי.
משתתפים בקבוצה 1יקצאו בהתבסס על הגורמים הבאים:
-הזמן מההתערבות האחרונה ועד לרנדומיזציה (מעל 6 חודשים בהשוואה לעד 6 חודשים)
-מצב HR (חיובי לעומת שלילי)
-שלב סרטן השד (שלב I/II לעומת שלב III)
משתתפים בקבוצה 2 יקצאו בהתבסס על הגורמים הבאים:
-הזמן מההתערבות האחרונה ועד לרנדומיזציה (<6 חודשים בהשוואה לעד 6 חודשים)
-לפני השימוש ב-capecitabine משלים (כן לעומת לא)
-שלב סרטן השד שלב1/2 לעומת שלב 3
גיל ומין: מטופלים גברים או נשים בגיל 18 שנים ומעלה, עם סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים או חיובי הורמונלי.
משך הזמן הצפוי המשתתפים יכולים להמשיך לקחת את טיפול המחקר עד להישנות המחלה, מוות או רעילות לא מקובלת. למשתתפים שאין להם כל ראיה על הישנות המחלה לאחר השלמת 39 מחזורים (כ-3 שנים) תהיה אפשרות להפסיק את הטיפול. משך המחקר הצפוי הוא 10 שנים.