מיאלופיברוזיס (MF) הוא סוג של גידול מיאלופרוליפרטיבי המאופיין בשגשוג תאי גזע שבטיים הקשור לייצור רמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים ופרואנגיאוגניים מרובים בסרום. מבחינה קלינית, MF מאופיין באנמיה מתקדמת, לויקופניה או לויקוציטוזה, טרומבוציטופניה או טרומבוציטמיה, והמטופויזה חוץ-מדולרית רב-איברית המערבת באופן בולט ביותר את הכבד והטחול. רוקסוליטיניב, מעכב חזק וסלקטיבי של JAK-1 ו-JAK-2, ופדרטיניב, מעכב JAK-2, אושרו לשימוש במטופלים עם MF בסיכון בינוני או גבוה. מחקרי רישום הראו שיפור בגודל הטחול, בנטל הסימפטומים ובהישרדות הכוללת בעת שימוש ברוקסוליטיניב במטופלים עם MF בסיכון בינוני או גבוה. עם זאת, לא קיימים תכשירים מאושרים המיועדים ספציפית לשימוש במקרה שבו התגובה לטיפול ב- JAK נעשית תת-אופטימלית או דועכת. מיקוד הטיפול במסלולי איתות נוספים עשוי לחולל השפעה קלינית רלוונטית על נטל המחלה הכולל של MF. פרסקליסיב (INCB050465) הוא מעכב חדשני, חזק וסלקטיבי של אנזימי PI3K Class IA, עם סלקטיביות לאיזופורם למדה.

המחקר הנוכחי משווה את ההשפעה של הוספת מעכב דלתא PI3K, פרסקליסיב, על הסימנים והתסמינים של MF בקרב משתתפים אשר מקבלים מינונים יציבים של רוקסוליטיניב ומראים תגובה תת אופטימלית או דועכת לטיפול חד-תרופתי של רוקסוליטיניב. מטרה ראשונית: להעריך ולהשוות את היעילות של פרסקליסיב בשילוב עם רוקסוליטיניב לעומת פלצבו בשילוב עם רוקסוליטיניב על נפח הטחול בשבוע 24. תקופת הגיוס ומשך השתתפות במחקר: מיון: עד 28 ימים. נקודת התחלה: 7 ימים לפני המנה הראשונה של פרסקליסיב/פלצבו תואם בשילוב עם רוקסוליטיניב. תקופת הטיפול: מתחילה במנה הראשונה של פרסקליסיב או הפלצבו התואם בשילוב עם רוקסוליטיניב (יום 1). החלק של נקודת הסיום העיקרית בטיפול המחקר הוא מיום 1 עד סוף שבוע 24. תקופת הארכה: אחרי 24 שבועות, המשתתפים יכולים להיכנס לתקופת ההארכה של המחקר. הטיפול ימשיך כל עוד משטר הטיפול נסבל והמשתתף אינו עומד בתנאים להפסקת טיפול. משתתפים שהפסיקו את טיפול המחקר יהיו במעקב כדי לדעת אילו טיפולי MF הם מקבלים בהמשך ומה מצב הישרדותם.

לאחר שמשתתף יסיים את ביקור שבוע 24, כולל ההערכות (לרבות דימות), הסמיות של המשתתף תוסר, ואם יתברר שהוא שובץ לקבוצת הפלצבו/רוקסוליטיניב, הוא יוכל לעבור לטיפול בפרסקליסיב עם רוקסוליטיניב. תקופת מעקב: 30 עד 35 ימים אחרי נטילת המנה האחרונה של התרופה. תקופת מעקב לטווח ארוך מתנהל בעזרת שיחות טלפון כל 12 שבועות. סיום הגיוס בישראל צפוי כעת ב-5 בנובמבר 2023; סגירת המחקר בישראל מתוכננת ל-1 ביוני 2025. במהלך המחקר יתבקשו המשתתפים: לספק מידע דמוגרפי, למלא שאלונים, לעבור בדיקות / הליכים כגון בדיקת היריון (אם רלוונטי), סימנים חיוניים, בדיקה גופנית, מישוש טחול, בדיקות דם (כולל דגימות לסמנים ביולוגיים, בדיקות גנומיות, בדיקות שגרתיות, פרמקוקינטיקה), ביופסיה של מח העצם, בדיקת שתן, א.ק.ג., MRI ו / או סריקת CT. בדיקת תאים מונונוקלאריים בדם היקפי (PBMC) לא תבוצע למשתתפים בישראל. ישנה ועדת DSMB / DMC עצמאית שתייעץ לגבי מחקר זה ותבצע את ניתוחי הביניים.