מיאלופיברוזיס מסווגת כאחד הגידולים המיאלופרוליפרטיביים (MPN). השתלת תאי גזע אלוגנאית (ASCT) היא הטיפול היחיד שיכול להשרות הפוגות ארוכת טווח במטופלים עם מיאלופיברוזיס אך מטופלים רבים אינם מועמדים ל-ASCT, ואם הם כן נמצאים מתאימים, ASCT עשויה להיות קשורה בשיעורים גבוהים של תחלואה ותמותה. במשך כמעט 10 שנים, רוקסוליטיניב (ruxolitinib) הייתה אפשרות הטיפול המאושרת היחידה עד שפדרטיניב (fedratinib), מעכב JAK2 סלקטיבי הפכה לטיפול השני המאושר בארצות הברית (ארה"ב) עבור מיאלופיברוזיס בשנת 2019. למרות התועלות שדווחו עבור רוקסוליטיניב במסגרת של קו ראשון, שיעור גבוה של מטופלים מפסיקים את הטיפול וחציון ההישרדות הכוללת הוא עגום ונע בין 13 ל-16 חודשים עבור מטופלים המפסיקים את הטיפול ברוקסוליטיניב . למטופלים שאינם מגיבים לטיפול במעכב JAK ולמטופלים שהפסיקו טיפול זה נותר צורך משמעותי שאין עליו מענה.

אימטלסטאט (Imetelstat) היא טיפול ניסיוני שחוסם אנזים הנקרא טלומראז (סוג של חלבון) שנמצא בכמות מוגברת בתאי סרטן ועוזר להם להתחלק במהירות ולהגדיל את מספרם. חסימת אנזים זה עשויה להיות מנגנון חשוב מאוד בהריגת תאי סרטן. בניסוי זה אנו רוצים לראות האם חסימת האנזים טלומראז הינה יעילה בקרב מטופלים עם מיאלופיברוזיס. אימטלסטאט הוכחה בניסויי שלב 2 כמספקת תועלת קלינית, במיוחד בהישרדות כוללת, למטופלים עם מיאלופיברוזיס בסיכון בינוני-2 או גבוה שחוו הישנות לאחר טיפול במעכבי JAK או נעשו עמידים לטיפול זה.

המטרה העיקרית של ניסוי זה היא להשוות בין ההישרדות הכוללת של משתתפים עם מיאלופיברוזיס בסיכון בינוני-2 או גבוה שמחלתם עמידה לטיפול במעכב JAK ושטופלו באימטלסטאט, לעומת של אלה שטופלו בטיפול הזמין הטוב ביותר (BAT). מדד ההערכה העיקרי של הישרדות כוללת מוגדר כמרווח הזמן מתאריך ההקצאה האקראית ועד לתאריך המוות מכל סיבה