לימפומה מסוג הודג'קין (HL) הינה גידול ממאיר של המערכת הלימפטית. את מרבית החולים, כולל המאובחנים בשלבים מתקדמים של הגידול, ניתן לרפא באמצעות כימותרפיה בשילוב טיפולי הקרנה לאזורים המעורבים. עם זאת, חלק מהחולים סובלים מעמידות ראשונית לטיפול קו ראשון (או מהישנות לאחר השגת הפוגה מלאה (complete remission; CR). בחולים אלה, נמצא כי האופציה הטיפולית הטובה ביותר היא השילוב של טיפול קו שני, ובאותם החולים שמגיבים אליו, שילוב עם השתלת אוטולוגית של תאי גזע. ESHAP הוא אחד מהפרוטוקולים הנפוצים ביותר ברחבי אירופה לטיפול קו שני. ברנטוקסימאב ודוטין (Brentuximab Vedotin; BV) הוא נוגדן כנגד אנטי-CD30 הקשור לרעלן תאי בשם מונו-מתיל-אוריסטטין-אי (MMAE).
BV ניתן בעירוי ישירות למחזור הדם, נקשר לתא חיובי ל-CD30 (תאי HL ממאירים), ואז MMAE מוחדר אל תוך ציטופלזמת התא. כתוצאה מכך, התא נהרג בהמשך בשל עצירת מחזור התא בשלב האפופטוזיס. זו הסיבה ש-BV יעיל כל כך בטיפול בלימפומה מסוג הודג'קינס נשנית/עמידה ופרופיל הרעילות שלו טוב כל כך.
מספר מחקרים קליניים פרוספקטיביים כבר שילבו בין BV לכימותרפיית הצלה כדי לבדוק אם שילוב זה ישים, ואם יש ביכולתו להגביר את אחוז החולים המשיגים תגובה של הפוגה מטבולית מלאה (mCR) לפני השתלה. במיוחד, BV-ESHAP כבר נבדק במחקר קליני פרוספקטיבי אחר. שילוב זה נסבל היטב והינו יעיל. עם זאת, לא בוצעו מחקרים להשוואת היעילות והרעילות של כימותרפיית הצלה בשילוב BV וכימותרפיית הצלה לבד. המטרה הראשונה של המחקר הנוכחי היא להשוות בין היעילות והרעילות של ESHAP לעומת BV-ESHAP בחולים הסובלים מלימפומה מסוג הודג'קין נשנית/עמידה לטיפול. חולים אשר ישיגו את הפוגה מטבולית מלאה לאחר טיפול הצלה קו שני (על פי הערכות בסריקת PET CT), הם חולים עם תוצאה טובה יותר לטווח הארוך לאחר השתלה. אף כי השתלה אוטולוגית של תאי גזע היא הטיפול המקובל במצב זה, אנו יודעים כי הליך זה גם נקשר באשפוז למשך 3 עד 4 שבועות וכן במספר תופעות לוואי משמעותיות לטווח הקצר, הבינוני והארוך: בחילות והקאות, התקרחות, חום נויטרופני והצורך בעירויים, בעיות פריון ורעילויות קרדיווסקולריות.
BV הוכח גם כאסטרטגיית שילוב יעילה כשניתן לאחר השתלה אוטולוגית בחולים עם סיכון גבוה להישנות לאחר ההליך. בשל כך, ובשל תופעות הלוואי הידועות של השתלה אוטולוגית, נחליף בחלק השני של המחקר השתלת תאי גזע אוטולוגית בטיפול משולב עם BV בחולים המשיגים mCR. המטרה העיקרית, לקבוע את השיעור של mCR (שליליים בסריקת PET, ציוני Deauville של 1-3) המושג עם ESHAP, לעומת BV-ESHAP הניתנים בתור אסטרטגיות הצלה בחולים הסובלים מלימפומה מסוג הודג'קין נשנית או עמיד לטיפול.
מטרות הניסוי-
1. להשוות בין היעילות והרעילות של ESHAP לעומת BV-ESHAP בחולים הסובלים מ-HL נשנית/עמידה.
2. לקבוע את השיעור של mCR (שליליים בסריקת PET, ציוני Deauville של 1-3) המושג עם ESHAP, לעומת BV-ESHAP הניתנים כאסטרטגיות הצלה בחולים הסובלים מ-cHL נשנית/עמידה.
משך הטיפול במחקר-
המשתתפים במחקר יטופלו ב-3 מחזורים (9 שבועות) וימשיכו עד מקסימום 16 מחזורים (48 שבועות) של מיצוק עם BV, ומטופלים שטופלו במיצוק BV יהיו במעקב עד 3 שנים אחת לשנה לבדיקת פוריות, ממאיריות שניוניות.
הליכים בתקופת הניסוי-
לבדיקת התאמתך לניסוי, יבוצעו ההליכים הבאים-
1.היסטוריה רפואית מלאה, סימנים חיוניים ובדיקה גופנית.
2.בדיקות דם מלאות: ספירת דם מלאה, ביוכימיה, קרישה, הפטיטיס ו-HIV, סרולוגיה ל-HBV ו- HCV.
3. נשים בגיל הפוריות תעבורנה בדיקה לגילוי היריון-בדיקות דם או שתן.
4. אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג).
5. סריקת טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET).
6. שאלונים להערכת איכות חיים ונוירוטוקסיות.
במהלך תקופת המחקר, יתבצע ביקור רפואי לפני ולאחר כל מחזור ESHAP (או BV-ESHAP). הביקור הרפואי יכלול:
1. ראיון רפואי ובדיקה גופנית.
2. בדיקות דם: ספירת דם מלאה וביוכימיה.
תבוצע הערכה חוזרת של המחלה 4-6 שבועות לאחר השלמת מחזור הכימותרפיה השלישי. ההליכים שיתבצעו בביקור להערכה חוזרת:
1. תיעוד היסטוריה רפואית מלאה, סימנים חיוניים, בדיקה גופנית.
2. בדיקות דם מלאות: ספירות דם מלאות, ביוכימיה, קרישה.
3. סריקות PET ו-CT.
מטופלים יקבלו טיפול מונע נגד זיהומי הרפס זוסטר ו- P. Carinii לפי הנחיות בית החולים.