כ-7 מיליון אנשים נפגעים בכל שנה מאוטם חריף בשריר הלב. למרות ההתקדמות בטיפול בו, נותר צורך משמעותי שאין לו מענה אצל יותר משליש מכל מטופלי אוטם שריר הלב אשר נפטרו או פיתחו אי-ספיקת לב לאחר חמש שנים. היתרונות הנצפים של אמפגליפלוזין בתמותה ואשפוז בשל אי-ספיקת לב (HHF) במטופלים עם סוכרת סוג 2 ומחלת כלי דם על רקע טרשת עורקים מבוססת בניסוי EMPA-REG OUTCOMES נראו כבלתי תלויים באיזון הגלוקוז וסיפקו רציונל חזק לחקור את ההשפעות של אמפגליפלוזין באוכלוסיות עם אי-ספיקת לב מבוססת. עם זאת, מכיוון שהיתרונות הללו תאמו הן למטופלים עם אי-ספיקת לב והן למטופלים בלעדיה, קיים רציונל חזק באותה מידה לחקור את היעילות והבטיחות של אמפגליפלוזין במטופלים ללא אי-ספיקת לב מבוססת אך הנמצאים בסיכון גבוה לפתח אי-ספיקת לב, המיוצגים לעיתים קרובות על ידי מטופלים עם אוטם חריף של שריר הלב. נתונים נוספים בקשר לאמפגליפלוזין ממחקרים בבעלי חיים העניקו תמיכה נוספת על ידי הצגת היתרונות על שינויים מבניים ויכולת ההתכווצות של הלב במסגרת שלאחר אוטם חריף של שריר הלב.

ניסוי זה מתוכנן להעריך את היעילות והבטיחות של אמפגליפלוזין במטופלים עם אוטם חריף של שריר הלב, הקשור באופן ספציפי להשפעות על הסיכון ל-HHF ולתמותה. ההשערה העיקרית היא כי התערבות מוקדמת עם אמפגליפלוזין לעומת פלצבו בנוסף על הטיפול המקובל באוכלוסיית מטופלים זו מפחיתה את הסיכון ל-HHF ותמותה בהמשך. המטרה העיקרית של ניסוי מונחה-אירוע זה היא להדגים את עליונותה של אמפגליפלוזין במינון 10 מ"ג פעם ביום לעומת פלצבו, בנוסף על הטיפול המקובל, בהפחתת מדד ההערכה המרוכב של זמן עד אשפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב או תמותה מכל סיבה בקרב מטופלים בסיכון גבוה המאושפזים בשל אוטם חריף של שריר הלב