AML היא הלוקמיה החריפה הנפוצה ביותר במבוגרים. הטיפול המקובל ל AML כולל טיפול אינדוקציה בכימותרפיה וטיפול לאחר הפוגה (למשל, ציטאראבין במינון המקובל בשילוב עם אנתרציקלין [anthracycline]). עבור מטופלים מבוגרים יותר, ומטופלים שאינם מועמדים לטיפול אינדוקציה אינטנסיבי או כאלה שמסרבים לו, נעשה שימוש בטיפול בעוצמה נמוכה יותר, כולל LDAC וחומרי היפומתילציה (HMAs), כגון דציטבין. אפשרויות הטיפול עבור AML נשנית מוגבלות וכוללות כימותרפיה, ולאחריה השתלה של תאי גזע המטופויטיים אלוגניים (HSCT) בהתניה בעוצמה מופחתת, או טיפול מכוון אשר יש לו שיעורי תגובה מועטים עם משכי טיפול מוגבלים, או הטיפול התומך הטוב ביותר עבור מטופלים שאינם יכולים לסבול טיפול אינטנסיבי נוסף או שאינם מעוניינים לקבלו. אין טיפול מקובל ידוע עבור MPL בשלב הבלסטי/AML בשלב הבלסטי המשנית ל MPN, ולכן AML המשנית ל-MPN מהווה צורך רפואי גדול במיוחד שטרם נענה. אפשרויות הטיפול מוגבלות במטופלים אלה, ומלבד HSCT, גורמות להישרדות המשופרת בצורה שולית בלבד בהשוואה לטיפול התומך.
KRT-232 היא מולקולה קטנה בעלת רמת ספיגה פומית ותרופה מכוונת הנקשרת ל-MDM2 ומעכבת את האינטראקציה בין החלבונים MDM2/חלבון הגידול p53. MDM2 מעודד את הפירוק המהיר של p53. הוכח כי KRT-232 מעכבת את הגדילה של תאי גידול עם זן הבר של p53 (p53WT) במבחנה וקסנוגרפטים של הגידול בגוף החי. p53 הוא גורם מדכא גידול וגורם שעתוק, המגיב למצוקה תאית באמצעות הפעלת השעתוק של גנים רבים המעורבים בעצירת מחזור התא, אפופטוזיס, הזדקנות ותיקון חומצה דיאוקסיריבונוקלאית (DNA). הרעיון הטיפולי של עיכוב MDM2 ב-AML נתמך על ידי הממצא של ביטוי יתר של MDM2/MDMX בתאי AML ועל ידי ראיות טרום-קליניות לפעילות של עיכוב MDM2 נגד תאי AML.
במחקר שלב 1ב להערכת KRT-232 כטיפול יחידני או בשילוב עם טרמטיניב (trametinib) בנבדקים עם AML נשנית/עמידה, 30 נבדקים הוערכו לבחינת תגובת הגידול: נבדק אחד (3%) חווה תגובה מלאה (CR), 4 נבדקים (11%) היו במצב מורפולוגי ללא לוקמיה (MLFS) ונבדק אחד (3%) חווה הפוגה חלקית (PR). ראוי לציין, כי 4 מתוך 13 (31%) נבדקים ללא מוטציות ב-TP53 היו בין המגיבים,
בעוד שאף אחד מהמטופלים עם מוטציות ב-TP53 לא היה בין המגיבים. הדבר עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים של מעכבי MDM2 ב-AML, שבהם לרוב המטופלים הניתנים להערכה עבור תגובה המטולוגית וסטטוס המוטציה ב-TP53 היה p53WT.
המטרה העיקרית עבור חלק א': לקבוע את מינון שלב 2 המומלץ (RP2D) של KRT-232
המטרה העיקרית עבור חלק ב': לקבוע את שיעורי ההפוגה המלאה (CR) וההפוגה המלאה עם שיפור המטולוגי חלקי (CRh)
המחקר ייחשב כמחקר שהושלם שנתיים לאחר גיוס הנבדק האחרון, כאשר בזמן זה הנבדקים אשר ימשיכו ליטול את טיפול המחקר יעברו הערכה להתאמה לגיוס למחקר מעבר.הנבדקים ימשיכו את הטיפול עד להתקדמות המחלה או לאי-סבילות. ההגדרה של התקדמות המחלה מבוססת על קריטריוני ELN לשנת 2017 כל הנבדקים שיפסיקו את טיפול המחקר מכל סיבה שהיא יהיו במעקב לבחינת התגובה וההישרדות.
הליכים:
הסכמה מדעת בכתב, סימנים חיוניים ומשקל, גובה, BMI מצאי התסמינים הקשורים ל-RSV במרפאה, בדיקת חזה / אוסקולטציית חזה בסינון, ריווי חמצן באוויר החדרה, בדיקת אבחון מהירה של RSV, בדיקות מעבדה לסינון, צילום רנטגן או CT של החזה, הקצאת מזהה נבדק, היסטוריה רפואית/נתונים דמוגרפיים סקירת תרופות קודמות/נלוות, בדיקת היריון ושיטות אמצעי מניעה, בדיקה גופנית כולל בדיקת חזה ואוסקולטציה, סקירת הסטטוס הקליני של החוקר, כולל הערכת התקדמות המחלה (LRTC), הערכת קריטריונים להכללה/אי-הכללה, משטחי אף, אק"ג 12 מוליכים, הקצאה אקראית באמצעות ,IWRS מתן ה-IMP במרפאה, בדיקות מעבדה קליניות (מעבדה מרכזית), דגימת פרמקוקינטיקה, חלוקת ה-IMP, התחלת גישה ליומן המינון של הטיפול ויומן תסמיני ה-,RSV סקירת יומן המינון של הטיפול, סקירת יומן תסמיני ה-RSV, מתן/הדגשת ההוראות לנבדק, איסוף ה-IMP, הערכת אירועים חריגים, מידע על התוצאה הסופית (נבדקי LRTC בלבד),