סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) אחראי לכ- 85% מכלל המקרים של סרטן ריאות ונותר הגורם העיקרי למקרי מוות הקשורים לסרטן ברחבי העולם. כ- 70% מחולי NSCLC מתייצגים עם מחלה מתקדמת או גרורתית במועד האבחון. כימותרפיה מבוססת פלטינום היא הטיפול המקובל כטיפול קו ראשון בחולי NSCLC מתקדם. כ- 30% מגידולי NSCLC מכילים מוטציות KRAS משפעלות.בנוסף מוטציות בגן BRAF נצפו ב- 2-5% מגידולי NSCLC. בקרב המוטציות השונות המתרחשות בגן BRAF, מוטציות המשנות ולין 600 ב- BRAF (כגון BRAFV600E) הן המוטציות השכיחות ביותר ב- NSCLC. למרבה הצער, עד כה אין טיפולים ממוקדי מטרה מאושרים עבור חולי NSCLC עם מוטציה ב- KRAS ומוטציות אחרות ב- BRAF מלבד V600.
מלנומה הינה הצורה האגרסיבית ביותר של כל גידולי העור הסרטניים. מרבית חולי מלנומה מאובחנים בשלב מוקדם שבו כריתה כירורגית מרפאת ומובילה לשיעורי הישרדות מצוינים (כ- 90% לאחר 5 שנים). בניגוד לכך, הפרוגנוזה עבור חולים עם גרורות מרוחקות היא עגומה מאוד עם שיעורי הישרדות העומדים על כ- 18% לאחר 5 שנים.
לכך, הפרוגנוזה עבור חולים עם גרורות מרוחקות היא עגומה מאוד עם שיעורי הישרדות העומדים על כ- 18% לאחר 5 שנים. הטיפול בחולי מלנומה בלתי ניתנת לכריתה או גרורתית הוא קשה יותר. הטיפול הסיסטמי העיקרי עבור חולי מלנומה בלתי ניתנת לכריתה או גרורתית כולל נוגדPD-1 כתכשיר יחיד (דהיינו, ניבולומאב (nivolumab) או פמברוליזומאב (pembrolizumab)) או בשילוב עם טיפול נוגד CTLA-4 (דהיינו, איפילימומאב (ipilimumab)). הגן NRAS הוא מוטנטי ב- 15-20% מגידולי מלנומה. בהשוואה לתת-סוגים אחרים של מלנומה, מלנומות עם מוטציות ב- NRAS כרוכות בפרוגנוזה גרועה יותר. יעילותן של גישות שונות לטיפול טרם הוכחה ונותר צורך בטיפול יעיל במלנומה עם NRAS מוטנטי.
מטרתו של מחקר זה היא לגלות האם שילוב התרופות LXH254 ו- LXH254, LTT462 וטרמטיניב או LXH254 וריבוציקליב הוא בטוח ועשוי לעצור את צמיחתם החריגה של גידולי סרטן באנשים הסובלים מסרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים מתקדם או גרורתי עם הפרעה גנטית בגןKRAS אוBRAF
או לבדוק האם השילוב בטוח באנשים הסובלים ממלנומה מתקדמת או גרורתית עם הפרעה גנטית בגן NRAS.
הניסוי יבדוק את הכמות הבטוחה ביותר ואת התדירות של מתן טיפול המחקר לחולים עם סוג הסרטן ממנו אתה סובל.
בחלק 1 (העלאת מינונים) קבוצת מטופלים קטנה קיבלה את טיפול המחקר (LXH254 בשילוב עם LTT462 או עם טרמטיניב או עם ריבוציקליבעל מנת לבדוק מהם המינונים הבטוחים עבור כל משלב.
המשתתפים במחקר זה עומדים להשתתף בחלק 2 (הרחבת מינונים) של המחקר שבו המטופלים יקבלו מינונים שנמצאו כבר בטוחים בחלק 1 (הקודם) של המחקר.
מטרתו של חלק זה במחקר הוא להמשיך לבחון את בטיחות ויעילות הטיפול.חלק הרחבת המינונים יהיה מורכב משלוש זרועות מחקר המפורטות בחלק של הזרועות.
לא ידוע מה יהיה משך השתתפותך במחקר. הסיבה לכך היא שכל מטופל עשוי להגיב לטיפול המחקר באופן שונה. אם תצטרף למחקר, תתבקש להגיע למשרד הרופא/ למרפאה/ למרכז המחקר לביקור המיון ולאחר מכן 7 פעמים במהלך 28 הימים הראשונים (הידועים כ"מחזור"), פעם אחת בשבוע במהלך המחזור השני, פעמיים (אחת לשבועיים) במהלך מחזור 3 עד 6, ופעם אחת (פעם אחת כל 28 ימים) במהלך כל מחזור לאחר מחזור 6.
המשתתפים במחקר יעברו את ההליכים הבאים: בדיקה גופנית, סימנים חיוניים, בדיקות מעבדה (לרבות המטולוגיה, כימיה קלינית, תפקודי קרישה ובדיקת שתן), בדיקת היריון, אק"ג, אקוקרדיוגרפיה או MUGA, בדיקת עיניים, סריקת CT (או סריקה מסוג אחר), בדיקה נוירולוגית ודגימת גידול.