מיאלופיברוזיס הינה סוג של סרטן מח עצם שבדרך כלל מתפתח באיטיות ופוגע ביצור התקין של תאי דם בגוף. המחלה גורמת ליצירת רקמה צלקתית במח העצם, המובילה לאנמיה קשה העלולה לגרום לחולשה ולעייפות. היא גם עלולה לגרום למספר נמוך של תאי קרישה המכונים טסיות, המגדיל את הסיכון לדימום. לעיתים קרובות גורמת המיאלופיברוזיס להגדלת הטחול. מטרת המחקר הזה היא לבחון אם השילוב של נאביטוקלקס (Navitoclax) ורוקסוליטיניב (Ruxolitinib) הוא יותר יעיל ובטוח מרוקסוליטיניב, לפי הערכת השינוי בנפח הטחול במשתתפים עם מיאלופיברוזיס.
נאביטוקלקס הינה תרופה ניסיונית לטיפול במיאלופיברוזיס. המשתתפים במחקר מחולקים לשתי קבוצות, המכונות זרועות הטיפול. כל קבוצה מקבלת טיפול שונה. משתתפים בוגרים עם אבחנה של מיאלופיברוזיס יגויסו. בסביבות 230 משתתפים יגויסו בכ-130 מרכזים בעולם.
המשתתפים יקבלו טיפול פומי בטבלית נאביטוקלקס עם טבלית רוקסוליטיניב או בטבלית רוקסוליטיניב עם טבלית פלצבו (ללא תרופה פעילה) והטיפול ימשך עד שהמשתתף לא יהיה מסוגל לסבול את הטיפול בתרופת המחקר, או שיוחלט שהוא אינו מפיק ממנו תועלת, או סיבות אחרות שמצדיקות את הפסקת הטיפול בתרופת המחקר.