סרטן השחלות הוא הגורם המוביל בעולם למוות עקב סרטן גינקולוגי והסיבה החמישית למוות לסרטן בקרב
נשים אירופאיות. הטיפול הישיר המיטבי מורכב ממאמץ מרבי בניתוח להסרת גרורות עיקריות עם קרומי
הצפק במטרה להשיג כריתה מלאה, ולאחריה כימותרפיה עם השילוב של פקליטקסל
)paclitaxel ) וקרבופלטין (carboplatin) משטר מינון שבועי צפוף של פקסיטקסל, כימותרפיה בחלל הצפק,
או שילוב של פקסיטקסל וקרבופלטין עם בווציזומאב (bevacizumab ) ואחריו בווציזומאב כטיפול תחזוקה,
נחשבים אפשרויות חלופיות מקובלות לטיפול בקו ראשון.
למרות הטיפול הישיר המיטבי, ל-% 50%-90 מהמטופלות עם סרטן שחלות מתקדם תהיה
הישנות של המחלה ב- 5 השנים הבאות. הסתברות ההישנות תלויה בעיקר בשלב האבחון, שימוש
בכימותרפיה והיקף המחלה השיורית שנותרה לאחר ניתוח ציטורדוקטיבי ישיר. טיפול
במטופלות עם מחלה נשנית הוא אתגר גדול, בשל הטרוגניות המחלה ומצבים קליניים.
הוועידה החמישית לקונצנזוס בסרטן השחלות הצהירה בבירור כי כימותרפיה המבוססת על
פלטינום היא הטיפול המועדף עבור אותן מטופלות שעבורן פלטינום הוא עדיין אפשרות.