Tumor Necrosis Factors או TNF ("גורם תמותה של גידולים") הינו חלבון תאי (ציטוקין) המיוצר על ידי מספר תאים של מערכת החיסון. מחקרים קודמים הדגימו קשר בין רמות גבוהות של קולטנים מסיסים ושכיחות גבוהה של סרטן, וכן נמצא כי בקרב חולי סרטן, רמות גבוהות משמעותית של sTNFR1/2 מהוות מדד פרוגנוסטי להתקדמות מחלה. התפקיד של sTNFR1/2 בעידוד שגשוג של תאי סרטן הוא כפול: 1. עיכוב ישיר של ההשפעה האנטי סרטנית של TNF על תאי הסרטן על ידי לכידתו וניטול השפעתו, 2. נדידת התצמיד TNF/sTNFR1/2 לרקמות מרוחקות ושחרור איטי של TNF מעודד יצירת כלי דם החיוניים לשגשוג תאי הסרטן. מתוך הבנה של התהליכים שתוארו אנו משערים כי סינון והוצאה פעילה של הקולטנים המסיסים מפלסמת הדם על ידי שימוש בקולונה ייעודית, יגרמו לאפקט אנטי סרטני היכול להוביל לנסיגה של תאי הגידול. במחקר זה נבצע סינון של קולטנים מסיסים מסוג Tumor Necrosis Factors Receptors 1/2 (sTNFR1/2) מפלסמת הדם, ונבחן את הבטיחות והיעילות של ההליך בנפחי פלסמה עולים, ובשילוב אימונותרפיה.

מטרות המחקר הראשיות: 1. בחינת בטיחות וסבילות של הליך אימונו-פרזיס בנפחי פלסמה עולים. 2. בחינת בטיחות וסבילות של הליך אימונו-פרזיס בשילוב ניבולומאב (מעכב מנגנון בקרה מסוג Anti PD-1). 3. בחינת יעילות המכשיר Immunicom Apheresis Immunoadsorption Affinity Column (AIAC) בסינון והפחתת sTNFR1/2. יעילות זו תבדק על ידי אמידת שינוי ריכוז הקולטנים בפלסמת המטופל בסיום הטיפול, בהשוואה לבדיקת בסיס טרם תחילת הטיפול.

מטרות מחקר משניות: 1. הערכת יעילות קלינית של הליך האימונו-פרזיס על ידי הערכת תגובה באמצעות בדיקות הדמיה המקובלות (CT) ועל ידי מדדי שרידות מקובלים (progression free survival, overall survival). 2. לחקור כיצד משפיע הליך סינון רצפטורים מסיסים (sTNFR1/2) ברמת הרקמה והתא. נחפש שינויים בסמני חלבון בדם וברקמת הגידול. לשם כך יילקחו דגימות דם ורקמות לפני תחילת הטיפולים ובסיומם. 3. לבדוק האם מתרחשים שינויים בהרכב חיידקי הצואה עקב טיפול הפרזיס. לשם כך ילקחו דגימות צואה טרם תחילת הטיפול, במהלכו ובסיום הטיפול.