מטרת הנסוי הנוכחי להרחיב ולבסס את תוצאות המחקר הקודם, תוך חקירת המנגנונים הפיזיולוגיים העשויים להסביר את השפעת החמצן ההיפרבארי בתסמונת הפיברומיאלגיה. כיוון שפיברומיאלגיה נחשבת למצב המאופיין בריגוש יתר של מערכת העצבים המרכזית להולכת כאב ועיבודו, ההנחה היא שהשיפור הקליני המושג לאחר טיפול כשמקורו בנוירו פלסטיות כלומר בהשריית שינוי משמעותי בתפקוד מערכת העצבים בעקבות החשיפה לחמצן היפר-בארי.
טריגרים שונים נקשרו בעבר להתפרצותה של תסמונת הפיברומיאלגיה, בנוסף למועדות גנטית, בהם טראומה פיזית, לחץ נפשי, זיהומים שונים ועוד. במחקר הנוכחי בכוונתנו להתמקד בחולים אשר ניתן לזהות אצלם טריגר חבלתי מובהק להתפרצות התסמונת. זאת, לאור הדיווחים הקיימים בספרות בנוגע ליעילות הטיפול בחמצן
היפר-בארי עבור מצבים בתר חבלתיים אחרים כמו mild Traumatic Brain Injury.
במסגרת הנסוי יגויסו חולים המאובחנים כסובלים מתסמונת הפיברומיאלגיה, תסמונת המתאפיינת בנוכחות כאב כרוני מפושט במערכת השרירים והשלד יחד עם תשישות כרונית ותסמינים נילווים.