מטרת מחקר זה היא להשוות את ההשפעות (הטובות והרעות) של תרופה ניסיונית הנקראת ארדפיטיניב לאלו של התרופות דוסטאקסל או וינפלונין (כימותרפיה) ושל התרופה פמברוליזומאב (אימונותרפיה). כ-630 מטופלים ישתתפו במחקר זה ברחבי העולם.
משך הזמן אשר בו ישתתף כל חולה במחקר עשוי להשתנות. זאת משום שהחולה ישאר במחקר וימשיך לקבל את טיפול המחקר כל עוד הוא מועיל לו. אולם, צפוי כי רוב המשתתפים יקבלו טיפול במשך כ-7-8 חודשים.
לא כל המשתתפים במחקר יקבלו ארדפיטיניב. כל חולה ישויך לאחר מתוך שתי קבוצות טיפול. הדבר תלוי בטיפול אשר קיבל החולה קודם לכן עבור סרטן שלפוחית השתן. קבוצת הטיפול אליה יכנס החולה תיבחר על ידי הגרלה (כמו בהטלת מטבע) שתתבצע על ידי תוכנית מחשב.
להלן רשימת הליכי ובדיקות המחקר אשר יתבצעו במהלך המחקר:
סקירת היסטוריה רפואית: כוללת את ההיסטוריה של הסרטן הנוכחי, טיפולי סרטן קודמים, מחלות קיימות כלשהן, תרופות שהחולה נוטל והיסטוריה של אלרגיות, בחינת התרופות אותן נוטל החולה כעת, או מתכנן ליטול;
בדיקה גופנית: כוללת גובה, משקל, חום, לחץ דם, קצב הדופק, קצב הלב ובדיקה של יכולת החולה לבצע פעילויות של חיי יומיום;
בדיקת אקג (הנקרא גם אלקטרוקרדיוגרמה) המראה את הפעילות הלב. רפידות דביקות יונחו על חזה החולה. הרפידות מחוברות למכונה אשר מציגה את הפעילות החשמלית של הלב;
ביופסיית גידול: תילקח לאחר הסכמת החולה בלבד כחלק מבדיקות הסינון ובמהלך המחקר. ביופסיה היא הליך ניתוחי המערב החדרת מחט גדולה לתוך הגידול, לרוב תחת הרדמה מקומית, כדי להסיר דגימה מן הגידול של החולה;
שאלוני איכות חיים ימדדו את התסמינים של החולה וכיצד הוא מרגיש בהתבסס על שאלות עליהן יענה. אלו יתבצעו באמצעות מכשיר אלקטרוני, הדומה למחשב לוח, במרפאה של רופא או אחות המחקר;
הערכת סטטוס הגידולים: תיעשה באמצעות טכניקות הדמייה רדיולוגיות הנקראות סי.טי (המכונות גם טומוגרפיה ממוחשבת/טומוגרפיה צירית ממוחשבת) או אם.אר.איי (המכונה גם דימות תהודה מגנטית). סריקות אלו מתעדות תמונות של תוך הגוף ועוזרות לקבוע את גודל הגידול(ים); הערכת סטטוס הגידולים תישעה גם באמצעות ביקורים רגילים אצל הרופא, שיכולים לכלול בדיקה גופנית ובדיקות דם;
בדיקת ראייה: תתבצע על ידי רופא או אחות המחקר ונקראת בדיקת אמסלר גריד.
בדיקת עיניים על ידי אופתלמולוג (רופא המתמחה בעיניים): במהלך הבדיקה, רופא העיניים יטפטף טיפות עיניים מיוחדות אשר ירחיבו את האישון (האזור השחור במרכז העין) כדי לאפשר לרופא מבט טוב על החלק האחורי של העין . ייתכן שהחולה יעבור בדיקה זו שוב, אם יחווה שינויים כלשהם בראיה, או אם יהיו לו תסמינים חדשים בעיניים במהלך המחקר;
לקיחות דם: ייעשה שימוש במחט כדי לקחת דם מווריד בזרוע החולה. מספר הדגימות ונפח הדם אשר יידרש ישתנה כתלות במספר המחזורים של תרופת המחקר אותם יקבל החולה.