לוקמיה מיאלואידית חריפה, או AML, היא סוג אגרסיבי של סרטן שבסיסו בתאי הגזע של מח העצם והוא משפיע על ייצור הדם. AML היא מחלה מסכנת חיים, ורוב המטופלים נפטרים לאחר מספר חודשים אם הם אינם מקבלים טיפול. הטיפול המקובל ב-AML הוא טיפול כימותרפי אינטנסיבי והשתלת תאי גזע. ייתכן שמטופלים מסוימים, במיוחד מטופלים בגיל מבוגר יותר או מטופלים עם מחלות רקע אחרות, לא יסבלו היטב את הטיפול האינטנסיבי הזה. מטופלים אלה מקבלים את הטיפול התומך הטוב ביותר או שהם מקבלים טיפולים בעוצמה נמוכה. דוגמאות לטיפולים בעוצמה נמוכה הן טיפול כימותרפי במינון נמוך, כגון ציטאראבין (cytarabine) או חומרי היפומתילציה כגון אזאציטידין (azacitidine). עם זאת, שיעורי התגובה וההישרדות לטווח הארוך אינם גבוהים מספיק עם הטיפולים האלה. מחקרים קליניים מוקדמים מראים שחלק מהתרופות החדשות שנמצאות בפיתוח, כולל טיפולים ממוקדי מטרה כגון איבוסידניב (ivosidenib) או טיפולים משולבים, עשויות להביא בעתיד לתוצאות טובות יותר.

אזאציטידין שייכת לקבוצה של תרופות נגד סרטן הנקראת חומרי היפומתילציה של DNA. סוגי התרופות האלה משנים את האופן בו התאים החולים בדם ובמח העצם גדלים ומתפשטים. טיפול באזאציטידין הראה תוצאות חיוביות מבחינת הישרדות כוללת - תקופה של 9 עד 10 חודשים בקרב מטופלים עם AML שלא יכלו לקבל את הטיפול המקובל. איבוסידניב היא תרופה שחוסמת באופן ספציפי צורה חריגה של חלבון IDH1. מוטציות של גן IDH1 נמצאו בכמה סוגים של סרטן, כולל AML. מחקרים קליניים מוקדמים הראו שאיבוסידניב חוסמת באופן יעיל את הפעילות של חלבון IDH1 מוטנטי ויכולה להוביל להפוגות (תגובות חיוביות) במטופלים עם AML עמידה או נשנית שאובחנה לאחרונה. מטרה עיקרית: לבדוק אם הטיפול באיבוסידניב ובאזאציטידין מעלה את תקופת ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול בפלצבו ובאזאציטידין במטופלים הסובלים מ-AML עם מוטציה ב-IDH1, אשר לא טופלה בעבר. משך הטיפול: טיפול יומי באיבוסידניב ובאזאציטידין או טיפול יומי בפלצבו ובאזאציטידין יתחיל ביום הראשון של מחזור 1.

מטופלים צריכים לקבל טיפול במשך לפחות שישה מחזורים בני 4 שבועות (28 ימים) כל אחד. באישורו של המנטר הרפואי, המטופלים עשויים להמשיך לקבל: -טיפול באיבוסידניב או בפלצבו לאחר הפסקת הטיפול באזאציטידין, אם הם יגיעו להפוגה מלאה (החלמה מלאה) או אם הם יגיעו להפוגה מלאה אך ללא החלמה מלאה של הדם, ויצטרכו להפסיק ליטול אזאציטידין עקב תופעות לוואי הקשורות לאזאציטידין המצוינות בפרוטוקול, או -טיפול באזאציטידין לאחר הפסקת הטיפול באיבוסידניב או בפלצבו, אם הם לא יעמדו בהגדרה של הישנות המחלה (החמרה לאחר שיפור) או בהגדרה של החמרת המחלה. המטופלים צריכים להמשיך לקבל את טיפול המחקר עד להישנות המחלה, החמרת המחלה, הופעה של תופעות לוואי לא מקובלות, היריון שאומת, פרישת המטופל, החלטת הרופא להפסיק את הטיפול, הפרת הפרוטוקול, מוות, או עד לסוף המחקר. החל משבוע 24 והלאה, מטופלים שלא הגיעו להפוגה מלאה, או שהגיעו להפוגה מלאה אך ללא החלמה מלאה של הדם, רשאים להמשיך לקבל טיפול, אם נראה שהם מפיקים תועלת מהטיפול.

כל המטופלים יעברו הערכה לבדיקת היקף מחלתם באמצעות לקיחת דגימה של החלק הנוזלי מתוך העצם, הליך הנקרא שאיבת מח עצם, ובאמצעות לקיחה של דגימות דם בנקודות זמן שונות במהלך המחקר. כל המטופלים צריכים לעבור הערכה של סוף הטיפול בתוך שבוע אחד לאחר קבלת המנה האחרונה של טיפול המחקר (איבוסידניב ואזאציטידין או פלצבו ואזאציטידין). אם מטופל מפסיק את טיפול המחקר בביקור מתוכנן רגיל, ניתן לבצע את ההערכות של סוף הטיפול בביקור זה. הערכת בטיחות לאחר הטיפול תבוצע 4 שבועות לאחר קבלת המנה האחרונה של טיפול המחקר.