נתונים קליניים מעודדים המתפתחים בתחום טיפולי אימונותרפיה בגידולים הדגימו כי טיפולים הממוקדים בהגברת תגובות תאי T נגד סרטן יכולים להוביל ליתרון משמעותי במונחי הישרדות בחולים עם ממאירויות מתקדמות. PD-L1 הוא חלבון חוץ-תאי המדכא את התגובות החיסוניות בעיקר ברקמות ההיקפיות באמצעות קישור לשני הקולטנים שלו PD-1 ו- B7.1. נמצא כי גידולים רבים מראים ביטוי יתר של PD-L1, אשר פועל באמצעות דיכוי תגובה חיסונית נוגדת גידול. PD-1 הוא קולטן מעכב המתבטא על תאי T לאחר שפעול תאי T, אשר נשמר במצבים של סטימולציה כרונית כגון בזיהום כרוני או בסרטן. קישור זה מעכב שגשוג תאי T, ייצור ציטוקינים ופעילות ציטוליטית, דבר המוביל לאינאקטיבציה פונקציונלית או להתשה של תאי T. B7.1 היא מולקולה המתבטאת על תאים המציגים אנטיגנים ותאי T משופעלים. קישור PD-L1 אל B7.1 על פני תאי T יכול לתווך דיכוי של תגובות חיסוניות, לרבות עיכוב השפעול של תאי T וייצור ציטוקינים.דווח כי ביטוי יתר של PD-L1 על פני תאי הגידול פוגע בתגובת חיסון נוגדת גידול, דבר המוביל להתחמקות ממערכת החיסון.
לפיכך, שיבוש המסלול PD-L1/PD-1 מייצג אסטרטגיה אטרקטיבית להחייאת תגובה חיסונית של תאי T הספציפית לגידול.טיפול ממוקד במסלול PD-L1 באמצעות אטזוליזומאב הדגים פעילות בחולים עם ממאירויות מתקדמות, שמחלתם לא הגיבה לטיפולים מקובלים או בחולים שסירבו לקבל טיפולים מקובלים.פרופיל הבטיחות של אטזוליזומאב הוא מבוסס היטב, עקבי בין התוויות שונות, והתכשיר נסבל היטב באופן כללי. לאור העדות לפעילות קלינית הכוללת תגובה ממושכת לאטזוליזומאב ב- RCC מתקדמת וגרורתית, אטזוליזומאב מציע פוטנציאל לתועלת קלינית בחולי RCC במסגרת טיפול משלים. מחקר זה יגייס חולים המסווגים כחולים בסיכון גבוה על מנת לבחור אוכלוסיית חולים המצויים בסיכון הגבוה ביותר להישנות או למוות בשל RCC, אשר עשויים להפיק תועלת מטיפול משלים באטזוליזומאב בסבירות גבוהה ביותר. מאחר שתופעות הרעילות הקשורות לאטזוליזומאב שנצפו עד כה היו קלות וחולפות באופיין, אנו צופים כי טיפול משלים באטזוליזומאב ידגים פרופיל בטיחות הניתן לשליטה וכי טיפול זה הוא בעל אומדן תועלת-סיכון קביל לביצוע המחקר.
החולה יתבקש לחתום על טופס הסכמה עיקרי טרם ביצוע הליכים הקשורים למחקר.
קרצינומה גרורתית של תאי הכליה (RCC) היא מחלת הסרטן האורולוגי הקטלנית ביותר, והיא מדורגת במקום השישי בין הסיבות המובילות למוות בשל סרטן במדינות המפותחות.מטרות המחקר -להעריך את היעילות והבטיחות של אטזוליזומאב כטיפול משלים .
תיאור המחקר
זהו מחקר פאזה III, רב-מרכזי, אקראי, מבוקר פלצבו, כפול-סמיות המיועד להערכת היעילות והבטיחות של אטזוליזומאב לעומת פלצבו בחולי RCC המצויים בסיכון גבוה להישנות המחלה לאחר כריתה כירורגית.
כ-664 מטופלים המצויים בסיכון גבוה להישנות RCC יעברו רנדומיזציה לאחת הזרועות הבאות ביחס של 1:1:
זרוע א' (זרוע מחקרית): יקבלו אטזוליזומאב 1200 מג אחת ל- 3 שבועות במשך 16 מחזורים או שנה 1 (המוקדם מביניהם).
זרוע ב' (זרוע ביקורת): יקבלו פלצבו אחת ל- 3 שבועות במשך 16 מחזורים או שנה 1 (המוקדם מביניהם).
הטיפול יינתן באופן תוך-ורידי ביום 1 של כל מחזור בן 21 ימים. הטיפול יופסק במקרה של הישנות מחלה, רעילות בלתי סבירה, ביטול הסכמה או הפסקת המחקר על ידי היוזם.
הבדיקות שיעשו במסגרת המחקר: בדיקת היסטוריה רפואית , בדיקות דם שישלחו, בדיקות גופניות, תיעוד של כל התרופות,פרטים דמוגרפיים,סימנים חיוניים,בדיקת אקג, העברת דגימת גידול למעבדה מרכזית, בדיקות הדמיה CT או MRI של החזה, הבטן ,האגן והמוח.בנוסף, תופעות הלוואי של החולה ינוטרו באופן קבוע.החולה יתבקש למלא שאלוני איכות חיים.מטופל המפסיק את הטיפול בתרופת המחקר מכל סיבה שהיא יתבקש לשוב למרפאה לביקור הפסקת הטיפול לא יאוחר מ- 30 ימים לאחר מתן המנה האחרונה של תרופות המחקר.
במידה והטיפול יופסק,החולה יוזמן לביקור במהלכו- ימולאו שאלונים,יתועד מצב תפקודי של המטופל,ילקחו סימנים חיוניים,תבוצע בדיקת גופנית מלאה.בדיקות דם, המטולוגיה,כימיה,בדיקות תפקוד בלוטת התריס,ובדיקת הריון.ECG.תיעוד תופעות לוואי ותרופות.וכמו כן הערכה להישנות המחלה. לאחר סיום תקופת הטיפול, המטופל יתבקש לעבור הערכה להישנות הגידול אחת ל- 3 חודשים במשך 3 שנים ואחת ל- 6 חודשים במשך שנה 4, ואחת לשנה לאחר מכן עד לחזרת המחלה. המטופלים רשאים לפרוש מן המחקר בכל עת, מכל סיבה שהיא.