מטרת מחקר זה הנערך במטופלים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) היא לבדוק האם ודסטוקסימאב טלירין (SGN-CD33A; 33A) בשילוב עם אזאציטידין או עם דציטאבין מאריכה את ההישרדות הכוללת יותר מאשר פלצבו בשילוב עם אזאציטידין או עם דציטאבין. חומרים הגורמים להיפומתילציה (HMAs), כגון דציטאבין או אזאציטידין, נחשבים לטיפול מקובל במטופלים מבוגרים עם AML. מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לבדוק האם מטופלים המקבלים טיפול של HMA (דציטאבין או אזאציטידין) בשילוב עם 33A ישרדו זמן רב יותר ממטופלים המקבלים טיפול של HMA בשילוב עם פלצבו.

המטופלים שיעמדו בקריטריוני ההתאמה ישובצו באופן אקראי (על פי גורל) לאחת משתי קבוצות טיפול: 1) 33A עם HMA (זרוע ניסיונית); או 2) פלצבו עם HMA (זרוע השוואה). בנוסף להערכת ההישרדות, תיערך השוואה בין הזרועות מבחינת קצבי ההפוגה, משך ההפוגה, הישרדות ללא אירועים וללא לוקמיה, וכן בטיחות וסבילות. המטופל יקבל את טיפול המחקר במחזורים של 28 ימים. אם הסרטן יישאר יציב או ישתפר, המטופל עשוי לקבל לפחות 4 מחזורים. לאחר סוף הטיפול, המטופל יהיה במעקב כפעם בחודשיים עד מותו או עד סגירת המחקר, המוקדם מביניהם. במהלך המחקר, יעברו המטופלים בין היתר את הבדיקות וההליכים הבאים: בדיקה גופנית, אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג), בדיקות דם, בדיקת מח עצם, מילוי שאלונים. משתתפות שיכולות להרות יעברו בדיקת היריון (דם או שתן). מחקר זה כולל תת-מחקר גנטי שהוא חובה. לשם כך תיאסף דגימת מח עצם לבדיקות גנטיות.