איברמקטין (Ivermectin) היא תרופה מוכרת בעולם לטיפול במחלות פרזיטריות ואקסו-פרזיטריות. בנוסף ידועה פעילות שלו כחומר אנטי-ויראלי [כיום נמצא במחקר קליני לפעילות כנגד קדחת דנגי]. עבודות חדשות In vitro הראו פעילות מאד משמעותית כנגד הנגיף SARS-Cov-2 הגדלים בשורת תאים במעבדה. שימוש בתרופה זו (ללא בקרת פלצבו) החל בחולים קשים COVID-19 בארה"ב. מטרת הניסוי שלנו היא לבדוק את יעילות התרופה בקיצור תקופת הפרשת הוירוס בחולים קלים (שאינם מאושפזים בבתי חולים). בנוסף, לבדוק הקלת סימפטומים מהירה יותר בהשוואה למטופלי פלצבו.
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית הנובעת מחשיפה לאירוע טראומתי ועיבודו באופן שאינו אדפטיבי. בקרב אנשים עם PTSD, ישנם אחוזי נשירה גבוהים מטיפול, היעדר תגובה לטיפול תרופתי, קושי ניכר בתפקוד, פגיעה ברווחה הנפשית, דיכאון וחרדה. המחקר בוחן גישה חדשנית לטיפול ב-PTSD באמצעות שילוב של פסילוסיבין עם תרפיה ממוקדת טראומה מבוססת חשיפה. 72 משתתפים יחולקו לשתי קבוצות: האחת תקבל 20 מ"ג ו-25 מ"ג פסילוסיבין, והשנייה מינון של 5 מ"ג בשני מפגשים. ההתערבות כוללת 3 מפגשי הכנה, 2 מפגשי מתן חומר, אינטגרציה לאחר כל מפגש, ושני מפגשי טיפול ממוקד טראומה לאחר כל אינטגרציה. יעילות ובטיחות הטיפול יוערכו באמצעות ראיונות קליניים, שאלונים ודימות מוחי (fMRI). תקופת הטיפול הינה כ-5 שבועות, עם פגישות מעקב שנעשות בחודשים שלאחר סיום הטיפול.
אסטקסנטין (astaxanthin) הינו פיגמנט אדום השייך למשפחת הקרוטנואידים. אסטקסנטין מצוי באצות, דגים כגון דגי פורל ודגי סלמון, סרטנים ופירות ים שונים. האסטקסנטין הוא חומר בעל פעילות נוגדת חמצון טובה כנגד רדיקלים חופשיים הנוצרים ברקמות ואיברים שונים בגוף. חברת נקסטפרם טכנולוגיות מפיקה אסטקסנטין משמרים מיוחדים בשם Phaffia rhodozyma כמוצר תוסף מזון. מטרות הניסוי להוכיח שתוסף המזון אכן בטוח ונסבל על ידי בני אדם לאחר מתן חד-פעמי בבליעה בדומה לתכשירים אחרים של אותו החומר; ללמוד על הצטברות קצב ומידת הספיגה (פרמקוקינטיקה). בניסוי ישתתפו 12 גברים בריאים בין הגילאים 18עד 46 שנה. המשתתפים במחקר מגיעים ערב לפני מתן המנה למרכז המחקר לאשפוז לבדיקות התאמה, ומתחילים צום. למחרת בבוקר, כ-90 דקות לפני מתן תוסף המזון נלקחת דוגמת דם לקביעת רמת תוסף בזמן 0, המשתתפים מקבלים ארוחת בוקר עם כמות שומן מבוקרת, ולאחר 30 דקות כל משתתף יבלע כמוסות המכילות 50 מג אסטקטסנטין. דגימות דם לקביעת ריכוז אסטקסנטין נלקחות 2, 4, 6, 8, 10, 12, 24 , 48, 72 ו-168 שעות לאחר מתן התכשיר.
חברת ניו פייז בע"מ פיתחה טכנולוגיה חדשנית שגורמת להרס מערכתי של גידולים סרטניים על ידי חום. הטכנולוגיה מורכבת משתי חלקים: 1. מתן תוך ורידי של חומר המורכב מננו-חלקיקים המכילים בתוכם חלקיקי ברזל (iron oxide). הננו-חלקיקים נעים בגוף דרך מערכת הדם ומגיעים לסביבת הגידולים הסרטניים, בעזרת אפקט ה- EPR (דלף בכלי הדם שנוצרים ליד הגידולים). 2. לאחר 5-8 שעות, החולה מוכנס לתוך מכונת הקרנה בשדה אלקטרו-מגנטי בקרינה לא-מייננת, ומוקרן באזור אמצע הגוף (ללא ראש וגפיים) בקרינה בתדר נמוך של 300 kHz. הקרינה המגנטית מחממת את חלקיקי הברזל הודות לתכונות המגנטיות שיש לברזל. חלקיקי הברזל החמים גורמים לעליית החום בתוך הגידולים הסרטניים, ולבסוף להרס התאים הסרטניים. מכיוון שתאים סרטניים יותר רגישים לחום מאשר תאים בריאים, השילוב של חלקיקי הברזל והקרנה של חום, יהרוס את התאים הסרטניים, בלי לפגוע בתאים בריאים, מכיוון שיש להם כושר עמידות ומערכת קירור (זרימת דם) טובה בהרבה מתאי סרטן.
מטרת המחקר: ניסוי היתכנות ראשון בבני אדם להערכת פרופיל הבטיחות של מתן תוך ורידי של הננו-חלקיקים (SaNP) והקרנה בשדה אלקטרומגנטי (AMF). כמו כן, המטרה הינה להעריך את הפיזור של הננו-חלקיקים בגוף ולקבוע את המינון ההתחלתי לניסוי יעילות. המשתתפים אוכלוסייה: 18 חולים עם סרטן מסוג מוצק גרורתי מתקדם, שעבורם כל טיפול לא הועיל למחלתם. גיל: מעל 18 מין: נשים וגברים
מטרת המחקר מטרת העל של מחקר זה היא להשתמש בכלי מדידה סטנדרטיים בכדי לבחון את היעילות והבטיחות של פסיכותרפיה מבוססת פסילוסיבין (להלן פמ"פ) בהפחתת דיכאון עמיד והסימפטומים הנלווים אליו. בנוסף, נבדוק את השפעת הפמ"פ על איכות שנת המשתתף ותפקודו היומי-יומי. יעד עיקרי המטרה העיקרית של מחקר זה היא להעריך את היעילות של פסיכותרפיה המסתייעת בפסילוסיבין לטיפול בדיכאון עמיד, בהתבסס על השוואת ציון חומרה כללי של מדד עיקרי במפגש 3 (בייסליין) למפגש 12 ( 12 שבועות לאחר בייסליין).
המחקר המוצע נועד לבדוק התכנות יעילות ובטיחות של פסיכותרפיה המסתייעת בפסילוסיבין במשתתפים עם אבחנה של דכאון עמיד. הטיפול מתבסס על 12 מפגשים טיפוליים סה"כ, 10 מתוכם בני כשעה ושניים מתוכם (מפגש רביעי ומפגש שמיני) הינם מפגשים התנסותיים בהם ניתנת מנה של פסילוסיבין. במפגש הראשון יינתן מינון בטיחות של 10 מג ובמפגש השני מינון טיפולי של 25 מג. כל מפגש התנסותי עם פסילוסיבין מלווה בשלושה מפגשי הכנה ולאחריו מתקיימים שלושה מפגשי אינטגרציה בעזרת פסיכותרפיה, ללא מתן התכשיר. המחקר יכלול N~20 משתתפים, עבור כל משתתף יכלול המחקר: תקופת מיון: מיון טלפוני, הסכמה מדעת, הערכת התאמת המטופל להשתתפות במחקר ורישום משתתפים מתאימים. תקופת הטיפול: שני מפגשי טיפול ניסיוניים חודשיים (בסיוע התכשיר) ומפגשי אינטגרציה נלווים ובנוסף, שתי הערכות באמצעות שאלוני הערכה. תקופת מעקב וסיום המחקר: ארבעה שבועות ללא מפגשים עם צוות המחקר, ואחריהם מדד התוצאה העיקרי ומפגש סיום המחקר.
מהלך המחקר: החולים יוחתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי. המחקר מתבסס על סהכ של 12 מפגשי טיפול: שלושה מפגשי הכרות והכנה בני שעה (ביקור 1 עד ביקור 3-אחת לשבוע) מפגש טיפולי בן 8 שעות בו נוטל המטופל פסילסיבין במינון בטיחות של 10 מג ( ביקור שבוע רביעי). המטופל לן בבית החולים בנוכחות של שומר לילה. מפגש בן שעה בבוקר (ביקור 5 יום המחרת לסשן ההתנסותי). שני מפגשי אינטגרציה והכנה לסשן הבא בני שעה (ביקור 6 - ביקור 7) מפגש טיפולי בן 8 שעות בו נוטל המטופל פסילסיבין במינון טיפולי של 25 מג (ביקור 8) המטופל לן בבית החולים בנוכחות של שומר לילה מפגש בן שעה בבוקר (ביקור 9 יום המחרת לסשן ההתנסותי). מפגשי אינטגרציה וסיום ביקור 10 - 12.
יעדי המחקר: היעד העיקרי של מחקר זה היא להעריך את היעילות של פסיכותרפיה המסתייעת בפסילוסיבין לטיפול בדיכאון עמיד, בהתבסס על השוואת ציון חומרה כללי של מדד עיקרי (Hamilton Depression Rating Scale HDRS) במפגש 3 (בייסליין) למפגש 12 ( 12 שבועות לאחר בייסליין). ירידה של 50% ויותר בציון השאלון תיחשב כתגובה. ציון של מתחת ל- 8 תחשב רמיסיה בהתאם למקובל במחקרי דיכאון. יעדי משנה: הערכת בטיחות על ידי איסוף מידע על תופעות לוואי. הערכות נוספות על ידי שאלונים BDI, QIDS להערכה של חומרת דיכאון, הערכת תפקוד על ידי שאלון GAF והערכת שינה על יש שאלון PSQI.
תסמינים וזומוטוריים (VMS), המכונים בדרך כלל גלי חום, אינם קשורים רק לגיל המעבר. תסמינים וזומוטוריים הם תגובות חריגות שכיחות מאוד בנשים שטופלו בטיפול אנדוקריני משלים כגון טמוקסיפן ומעכבי ארומטאז.
נשים עם סרטן שד חיובי לקולטן להורמונים (HR) מטופלות במשך 5 שנים לפחות (עד 10 שנים) בטיפול אנדוקריני משלים, אשר מפחית באופן משמעותי את שיעור הישנות המחלה והתמותה. טמוקסיפן מאושר לטיפול בסרטן שד חיובי ל HR בנשים לפני גיל המעבר וגם לאחר גיל המעבר. בנשים לאחר גיל המעבר, מעכבי ארומטאז (כגון anastrozole) הראו יעילות ובטיחות עולים על פני טמוקסיפן ובדרך כלל הם המועדפים. יתרון חזק זה בא לידי ביטי בהנחיות הטיפול הנוכחיות, כאשר לכל החולות עם סרטן שד חיובי ל - HR מוצע טיפול אנדוקריני משלים. טיפול אנדוקריני משלים משמש גם למניעת סרטן שד בנשים בסיכון גבוה לפתח סרטן שד כפי שמופיע בהתוויה קלינית. השימוש בטיפול אנדוקריני משלים למניעת סרטן השד משתנה בין מדינות ובתוך מדינות.
אפשרויות טיפול יעילות עבור תסמינים וזומוטוריים הנגרמים על ידי טיפול אנדוקריני משלים אינן זמינות מכיוון שטיפול הורמונלי הוא התווית נגד בחולות סרטן שד חיוביות ל-HR. רוב שיטות הטיפול של תסמינים וזומוטוריים כגון הרפיה, אסטרטגיות התנהגותיות, ירידה במשקל ופעילות גופנית חסרות יעילות ולעתים קרובות מבוססות על ראיות חלשות או לא חד משמעיות.
תרופת המחקר - אלינזנטנט (לשעבר NT-8141) הינו אנטגוניסט כפול של קולטני נוירוקינין (NK)-1,3 . נתונים מצביעים על כך שתסמינים וזומוטוריים מופעלים על ידי שפעול יתר של נוירוני KNDy, שהם חלק ממסלול ויסות החום, עקב נסיגה של הורמון האסטרדיול הנגרמת על ידי ירידה בתפקוד השחלות בגיל המעבר הטבעי או כתופעת לוואי של התערבות רפואית (כריתת שחלות דו-צדדית, טיפולים אנטי-אסטרוגנים) שני מחקרים קודמים, הראו כי אלינזנטנט הוא טוב יותר בהשוואה לפלצבו באופן משמעותי בהפחתת התדירות והחומרה של גלי חום. יתרה מכך, המחקרSWITCH-1 הראה כי הפחתת התדירות והחומרה של גלי החום הייתה קשורה בשיפור ניכר בתוצאים הנוגעים לשינה, מצב הרוח ואיכות החיים, כפי שדווח על ידי המשתתפות. צפוי כי אלינזנטנט יפחית את התדירות והחומרה של תסמינים וזומוטוריים הנגרמים על ידי טיפול אנדוקריני משלים. אם יתרונות אלו יאושרו במחקר זה, צפוי כי אלינזנטנט יהיה זמין לטיפול בתסמינים וזומוטוריים באוכלוסיה בעלת צורך רפואי גבוה.
בעשור האחרון עלתה עמידות החיידק הליקובקטר פילורי לאנטיביוטיקות שמקובלות לטיפול בו (קלריתרומיצין ומטרונידזול). עקב כך, מחפשים שילובים חדשים של PPI ואנטיביוטיקות שונות כדי להגיע להצלחת טיפול של למעלה מ-90%. לאחרונה פורסם מחקר שבוצע בטייואן המתאר מתן של מינון גבוה של שתי תרופות (רבנפרזול ואמוקסיצילן) עם הצלחה טיפולית של 95%. מכיוון שזני החיידק שונים באוכלוסיות שונות, יש צורך לבדוק הצלחת טיפול ה באוכלוסיית ישראל. כמו כן, מכיוון שאי אפשר לתת אמוקסיצילין לאנשים שרגישים לפניצילין, ברצוננו לבדוק את הטיפול הנ"ל כאשר במקום אמוקסיצילין ניתן דוקסילין. הטיפול בדוקסילין לחיסולו של הליקובקרטר פילורי לאנשים שרגישים לפניצילין לא נבדק אף פעם במחקר קליני. פירוט תוכנית ושלבי המחקר אוכלוסיית המחקר הינה חולים חיוביים להליקובקטר פילורי בשיטת תבחין נשיפה. חולים אלו יעברו רנדומיזציה ל-3 קבוצות - 2 קבוצות מחקר וקבוצת בקרה. 1. טיפול בן 14 יום של נקסיום 40 מ"ג פעמיים ביום ואמוקסיצילין 1.5 גרם פעמיים ביום.
2. טיפול בן 14 יום של נקסיום 40 מ"ג פעמיים ביום ודוקסילין 200 מ"ג פעמיים ביום. 3. בקרה - הטיפול המקובל של 14 יום של נקסיום 20 מ"ג פעמיים ביום, קלירתרומיצין 500 מ"ג פעמיים ביום ואמוקסיצילין 1 גרם פעמיים ביום. חודש לאחר תום הטיפול יעברו החולים תבחין נשיפה להוכחת הצלחתו.
תכשיר המחקר, תוסף המזון GranaGard, הינו תוסף תזונה המכיל שמן זרעי רימונים ואמולסנטים המאושרים לשימוש במזון בתוך קפסולת ג'ל דגים. במגע עם מים, או כשמגיעה לקיבה, הקפסולה נמסה והתערובת מגיעה לאברים שונים בגוף כולל המח. בניסינות בחיות הראנו שבמח החומצה הפוניסית (הנמצאת בשמן הרימונים) מאבדת קשר כפול אחד והופכת ל CLA, שהוא חומר נאורופרוטקטיבי ומועיל במערכות השונות. התכשיר הוכח כיעיל בירידת רמת החולי בחיות עם EAE שזהו מודל ידוע לטרשת נפוצה. תכשיר זה מאושר למכירה כתוסף מזון. מ
טרת הניסוי היא לבדוק האם שימוש בתוסף המזון בנוסף לטיפולים המקובלים בחולי טרשת נפוצה ישפר את המצב הקליני (יכולת ההליכה) וכן את תחושת העייפות והפעילות הקוגנטיבית של החולים. לאחר שמטופל יחתום על טופס ההסכמה הוא יתבקש ליטול את תוסף המזון. ביקורי מעקב יבוצעו לאחר חודש, לאחר שלושה חודשים ולאחר חצי שנה. במסגרת ביקורי המעקב יתבקש המשתתף למלא שאלוני חיים, שאלון עייפות, לעבור בדיקה קוגנטיבית, ויכולת ההליכה תבדק, בדיקה על ידי נוירולוג וכן נטילת דגימות דם. משתתפים שירצו יוכלו להשתמש בתוסף המזון למשך שישה חודשים נוספים.
אפילפסיה מדווחת במסגרת מחקרים כעמידה לטיפול בקרב 36% מהחולים. אפילפסיה עמידה לטיפול הינה מחלה חמורה בעלת השפעות שליליות על תחומים רבים הנוגעים לרווחת החולה וקשורה לתמותה גבוהה יותר. איברמקטין (Ivermectin) פותח לראשונה כתכשיר אנטי-פרזיטי לשימוש וטרינרי ומאוחר יותר לשימוש בני אדם. נכון להיום, איברמקטין משמש כתכשיר טווח-רחב אנטילמינטי, אנטי-טפילי, אנטי-רוזציאה בעל יכולת ריפוי גבוהה ותופעות לוואי מוגבלות. במחקרים קליניים ראשוניים של שימוש לטווח ארוך, נצפתה הפחתה במספר הפרכוסים והיעדר תופעות לוואי חמורות. לפיכך, איברמקטין עשוי לספק פרופיל בטיחות ויעילות משופרים עבור חולים עם פרכוסים בהשוואה לתרופות הקיימות. חברת Equilibre פיתחה פורמולציה של איברמקטין, EQU-001 תוך שימוש בחומרים שאינם פעילים (Generally Recognized as Safe) GRAS כדי לאפשר מנה יומית פומית. זהו מחקר כפול סמיות, מבוקר אינבו, אקראי (4:1) למציאת המינון והבטיחות של EQU-001 במטופלים בגילאי 18 עד 70 שאובחנו עם אפילפסיה עמידה על פי קריטריון ILAE 2017.
מטרה עיקרית: להעריך את בטיחות טווח המינונים של EQU-001 במטופלים עם אפילפסיה. מטרות משניות: להעריך יעילות ראשונית השוואתית במונחים של הפחתה כללית של מספר הפרכוסים במבחר מינונים של EQU-001 במטופלים עם אפילפסיה. להעריך יעילות ראשונית של הפחתה במספר הפרכוסים על פי סוג ההתקף במבחר מינונים של EQU-001 במטופלים עם אפילפסיה. להעריך סבילות של EQU-001 במבחר מינונים של EQU-001 במטופלים עם אפילפסיה. להעריך את ההשפעה על איכות החיים במבחר מינונים של EQU-001 במטופלים עם אפילפסיה. מספר המשתתפים: עד 42 מטופלים ברחבי העולם. מטופלים שאובחנו באפילפסיה עמידה על-פי קריטריון ILAE 2017. משך המחקר: המחקר צפוי להתנהל במשך שנה. 16 שבועות עבור כל נחקר: 4 שבועות הערכת מיון + 12 שבועות של טיפול (EQU-001 או פלסבו). ניתנת האפשרות להארכה של שנה עבור מטופלים שהגיבו לטיפול ונמצא שקיבלו EQU-001 לאחר הסרת הסמיות; למטופלים אלה תינתן האפשרות לטיפול ב- EQU-001 תחת תווית פתוחה במסגרת טווח הבטיחות והסבילות שזוהו במחקר (10מ"ג עד 60 מ"ג).
תכנית המחקר: עד 42 מטופלים העונים על קריטריוני ההכללה למחקר יגויסו בהדרגה ל 4 עוקבות מינון ובכל עוקבה, ישובצו לקבלת טיפול ביחס של 1:4 (EQU-001 מול אינבו). המשתתפים ייטלו את תרופת המחקר בצורת כמוסות ג'ל רכות במינונים של 10, 20, 40 או 60 מ"ג, פעם ביום. מינון העוקבות יועלה באופן הדרגתי החל ממינון עוקבה 1. מטופלים בעוקבה זו יקבלו טיפול פומי בתרופת המחקר במינון של 10 מ"ג או אינבו פעם ביום למשך 12 שבועות. לאחר שכל המטופלים בעוקבה זו סיימו 14 ימי טיפול (או הוצאו מהמחקר מסיבות הקשורות לטיפול), ייבחן המידע הבטיחותי שנאסף על המטופלים על ידי ה- DSMB אשר תמליץ על העלאת המינון. מטופלים שיגויסו לעוקבת מינון 2 יקבלו טיפול פומי בתרופת המחקר במינון של 20 מ"ג או אינבו פעם ביום למשך 12 שבועות. כמו בסיום עוקבת מינון 1, ה DSMB יבחן את המידע הבטיחותי שנאסף וימליצו האם ניתן לפתוח עוקבת מינון חדשה.. בכל עוקבה, מטופלים שלא יחוו אירועי DLT במהלך 14 ימי טיפול ימשיכו עם המינון עד לשבוע 12 כל עוד אינם חווים DLT או מחליטים להפסיק את הטיפול.
הליכי המחקר: במרבית ביקורי המחקר, יבוצעו ההליכים הבאים: מילוי שאלון איכות חיים, סימנים חיוניים, בדיקה גופנית, אקג, דגימת דם לבדיקות בטיחות (בצום), בדיקת הריון (אם רלוונטי), דגימת דם ל- PK ול- PD , מעקב אחר תופעות לוואי ותרופות חדשות. המטופלים מתבקשים למלא יומן פרכוסים ויומן תרופות באופן קבוע (אלקטרוני).
מחלת פרקינסון היא מחלה מחמירה באיטיות וטרם נמצאה תרופה מוסכמת המונעת החמרה איטית זאת. מחקרים מדעיים הראו כי מניטול (סוכר-אלכוהולי המשמש בתעשיית המזון) עשוי להפחית החמרה במחלת הפרקינסון. מחקר מסודר בבני אדם לבדיקת יעילות מניטול בחולה פרקינסון מעולם לא בוצע. מטרת המחקר הנוכחי הוא אישוש שמניטול הניתן דרך הפה הינו בטוח וכן מציאת המינון המיטב ביותר של מניטול שיאפשר בחינת יעילותו ללא תופעות לוואי משמעותיות. משך הניסוי יהיה כ 36 שבועות, ולאחר מכן בהתאם לצורך. המשתתפים במחקר לאחר חתימה על טופס הסכמה יעברו שאלונים והערכות - ישאלו לגבי מינון תכשירים, מבחן B-SIT, שאלון לעצירות, שאלון הערכה קוגנטיבית (מבחן MOCA), סקלת סימנים לא מוטוריים בפרקינסון, בדיקת רמת אלפא סינוקלאין מזורחן בדם.
משתתפים במחקר יקבלו את תרופת המחקר - מניטול או פלצבו (דקסטרוז) פעמיים ביום במינון של 2.5 גרם. המינון יועלה באופן הדרגתי בביקורים בהמשך (בסך הכל עוד 4 ביקורים) עד למינון של 9 מג פעמיים ביום. בכל ביקור תבוצע בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן לבטיחות. הטיפול התרופתי הקבוע אותו מקבל המשתתף לא ישתנה.
זהו מחקר שלב 1, המבוצע לראשונה בבני אדם, אקראי, סמוי, בבקרת פלצבו, להערכת הבטיחות, הסבילות, הספיגה וההשפעה (פרמקוקינטיקה ופרמקודינמיקה) של מינונים עולים של IW-601 בהזרקה תת עורית במתן חד פעמי ורב פעמי בנבדקים בריאים. מטרות: הערכה ואיפיון של הבטיחות והסבילות של מינונים עולים של IW-601 במתן חד פעמי ורב פעמי בנבדקים בריאים בדיקת הספיגה של התרופה וההשפעה של מינונים עולים של IW-601 על מערכת החיסון במתן חד פעמי ורב פעמי בנבדקים בריאים המחקר יכלול שני שלבים. השלב הראשון (SAD, single ascending doses) יכלול 4 קבוצות עוקבות של מינונים עולים של תרופת המחקר. בשלב זה תינתן לכל נבדק מנת תרופה אחת בלבד. השלב השני (MAD, multiple ascending doses) יכלול 3 קבוצות עוקבות של מינונים עולים של תרופת המחקר. בשלב זה תרופת המחקר תנתן לכל נבדק 2-3 פעמים בתדירות של אחת לשבועיים או אחת לשלושה שבועות. כל קבוצה תכלול 8 נבדקים.
בכל קבוצה בשלב הראשון של המחקר יגויסו תחילה 2 נבדקים, כאשר אחד מהם יקבל IW-601 והשני יקבל פלצבו. על פי נתוני הבטיחות של 2 החולים הראשונים, יוחלט האם ניתן להמשיך ולגייס 6 חולים נוספים בקבוצת מינון זו, כאשר 5 נבדקים יקבלו את תרופת המחקר ונבדק אחד יקבל פלצבו. וועדת בטיחות תבחן את נתוני הבטיחות של כל המשתתפים בכל קבוצה ותמליץ על העלאת מינון, הפסקת העלאת מינון או הוספת קבוצת טיפול נוספת באותה רמת מינון או נמוכה יותר. המחקר יתבצע באופן מדורג, כך שכל הנתונים הזמינים מהשלב הראשון של המחקר (בטיחות, ספיגה והשפעת התרופה) יוערכו על ידי וועדת הבטיחות לפני המעבר לשלב השני של המחקר.
PH Gastrilex הינו תוסף תזונה המכיל Amorphous Calcium Carbonate (ACC). הטיפול במוצר זה יינתן באמצעות טבליות המכילות 200 מ"ג סידן קרבונט אמורפי והמטופל יתבקש ליטול כ-שתי טבליות במשך ארבע פעמים ביום, סה"כ 1,600 מ"ג ביום. טבליות הפלצבו יכילו Microcrystalline cellulose במקום ACC.
מטרת המחקר הינה לבדוק את יעילות ובטיחות PH Gastrilex עבור מטופלי מחלות מעי דלקתיות. במחקר ישתתפו כ-30 מטופלי קרוהן. המשתתפים יחולקו לשתי קבוצות כאשר כל קבוצה תכיל מספר שווה של מטופלים מכל מחלה ולכל משתתף סיכוי שווה להשתייך לקבוצת הניסוי. קבוצה A הינה קבוצת הניסוי במחקר והיא תטופל לפי קו הטיפול המקובל בתוספת מוצר המחקר למשך 24 שבועות. קבוצה B תטופל במהלך 12 שבועות לפי קו הטיפול המקובל בתוספת פלצבו ולאחר מכן 12 שבועות נוספים בתוספת PH Gastrilex.
המחקר המוצע נועד לבדוק התכנות, יעילות ובטיחות של פסיכותרפיה המסתייעת ב-MDMA במשתתפים עם אבחנה של פוסט-טראומה, כאשר הנבדקים מחולקים לשני זרועות; זרוע 1 תכלול נבדקים אשר האירוע הטראומטי הוא מיני והתרחש לפני גיל 11 וזרוע 2 אשר עוסקת בנבדקים עם אירוע טראומטי מעל גיל 18. הטיפול מתבסס על 18 מפגשים סה"כ, 13 מתוכם יהיו מפגשים טיפוליים בני כשעה - שעה וחצי + מילוי שאלונים, שלושה מתוכם (מפגש רביעי ,שמיני ומפגש שתיים עשרה) הינם מפגשים התנסותיים בהם ניתנת מנה של MDMA ושני מפגשים אחרונים בני כשעה-שעה וחצי לסיום השתתפות הנבדק במחקר. במפגש ההתנסותי הראשון יינתן מינון התחלתי של 80 מ"ג ומינון משלים של מ"ג. במפגש השני והשלישי יינתן מינון התחלתי של 80 מ"ג או 120 מ"ג ומינון משלים של 40 מ"ג או 60 מ"ג. כל מפגש התנסותי עם MDMA מלווה בשלושה מפגשי הכנה ולאחריו מתקיימים שלושה מפגשי אינטגרציה בעזרת פסיכותרפיה, ללא מתן התכשיר.
תסמונת בתר חבלתית הינה הפרעה קשה ומגבילה בעלת השפעה שלילית יומיומית, ואשר עשויה להוביל לפגיעה בתפקוד קוגניטיבי ופסיכו-סוציאלי, לפגיעה במערכות יחסים, קשיים ביציבות תעסוקתית, שימוש לרעה בחומרים ממכרים, שימוש רב במשאבים רפואיים, עלייה בשכיחות דיכאון וסכנת אובדנות. הסובלים מPTSD חווים מחדש את האירוע הטראומתי בסיוטי לילה ופלאשבקים, מתמודדים עם קשיים בשינה ומרגישים מנותקים ומנוכרים. התסמינים עשויים להיות חמורים וארוכי-טווח. MDMA הוא מעכב שחרור וספיגה מחדש של מונו-אמינים בעל השפעות עקיפות על שחרור נוירו-הורמונים. שילוב ההשפעות הנוירו-ביולוגיות מפחית הגנות ופחד מפגיעה רגשית, מגביר תקשורתיות והתבוננות פנימית ומגביר אמפתיה וחמלה. מידע הנאסף מסדרה בינלאומית של מחקרי פיילוט של פסיכותרפיה המסתייעת בתכשיר MDMA, אשר בוצעו על-ידי יזם המחקר, העלו ממצאים ראשוניים ש PTSD כרוני, ללא קשר לגורמיו, הוא בר טיפול בשניים עד שלושה מפגשים של פסיכותרפיה מודרכת המסתייעת בתכשיר MDMA, בצירוף מפגשי פסיכותרפיה לצורך הכנה ואינטגרציה, בהם לא נעשה שימוש בתכשיר.
התרופה הניסיונית, MDMA, לא אושרה עדיין על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למכירה לשימוש רפואי בארצות הברית (ארה"ב). MDMA היא גם סם מבוקר (לא חוקי לשימוש מחוץ למסגרת מחקר), אף על פי שקיים ידע רב על MDMA וסיכוניה, דברים רבים עדיין אינם ידועים על תרופה זו. נגייס כ- 30 מטופלים אשר יעמדו בקריטריוני הכללה/אי הכללה של המחקר. כדי לאשר שהמטופל מתאים למחקר, לאחר שיביע הסכמה ויחתום על טופס הסכמה, יתקיימו כמה ביקורים פנים-מול-פנים במרכז המחקר, במעבדה ובמשרדו של הרופא. לאחר מכן, יהיו שלושה ביקורי הכנה, שלושה ביקורים שיימשכו יום שלם עם שהיית לילה, ותשעה ביקורים אינטגרטיביים (שיחה-טיפול) במהלך תקופה של 17 עד 35 שבועות (בהתאם ללוח הזמנים של הביקורים). יקליטו את השמע והווידאו של ביקורים אלה. יערכו שני ימי הערכה שבהם המטופל ימלא שאלונים רבים. בנוסף, המטופל ייפגש עם הסגל ועם הצוות המטפל כחודש לאחר פגישת הבדיקה עם שהיית לילה האחרונה שלו.
לוח הזמנים להתחלת הטיפול לאחר הגיוס ישתנה בהתאם לזמינות הפגישות, ואם על המטופל להפסיק ליטול תרופות כלשהן. ייתכן שהמטופל ישתתף בפגישת בדיקה ראשונה עם שהיית לילה כבר לאחר שבועיים או רק 11 שבועות לאחר הביקור הראשון שלו. פגישות בדיקה עם שהיית לילה יימשכו יום שלם ויצריכו שהיית לילה במרפאה לאחר מכן. לאחר שהיות לילה אלו, יהיו למטופל ארבע שיחות טלפון קצרות עם הצוות המטפל במהלך שבעת הימים שלאחר הביקור.
1. רקע כללי: מחקר GCT3013-05 הוא מחקר שלב 3, שמטרתו היא להעריך את היעילות והבטיחות של אפקוריטמאב (epcoritamab) בהשוואה לכימותרפיה על פי בחירת החוקר בנבדקים עם לימפומה מפושטת של תאי B גדולים נשנית/עמידה לטיפול, שנכשלו בטיפול השתלת תאי גזע עצמיים במינון גבוה או שאינם מתאימים עבורה.
2. המטרה העיקרית היא: המטרה העיקרית של מחקר זה היא להשוות את היעילות הקלינית של אפקוריטמאב לכימותרפיה שהוגדרה מראש לפי בחירת החוקר מדד ההערכה העיקרי של מחקר זה הוא הישרדות כוללת.
3. משך המחקר: הניסוי יכלול סינון (עד 21 ימים לפני מחזור 1 יום 1), טיפול (מחזור 1 יום 1 עד להפסקת טיפול הניסוי), מעקב יעילות (עד התקדמות המחלה) ומעקב הישרדות.
4. ההליכים הצפויים במהלך המחקר: גובה, משקל גוף, בדיקה גופנית, בדיקת בלוטת לימפה, הערכה נוירולוגית, סימנים חיוניים, אק"ג, סריקת PET/CT, סריקת MRI (של המוח בזמן הסינון), ניקור מותני (אם יש צורך בעת הסינון), סטטוס תפקודי על פי הקבוצה לשיתוף פעולה באונקולוגיה (ECOG), תסמינים כלליים (כלומר, תסמיני B), אירועים חריגים, מילוי שאלונים, בדיקות שונות של דם ושתן.
מחקר זה הינו מחקר בחינת יעילות ובטיחות של פסיכותרפיה משולבת MDMA לטיפול בהפרעת אכילה מסוג אנורקסיה נרווזה רסטרקטיבית. מטרת המחקר הינה לבחון גישה טיפולית המשלבת טיפול פסיכולוגי יחד עם נטילת MDMA. במסגרת ההששתתפות במחקר, נבדקות המאובחנות עם אנורקסיה נרווזה רסטרקטיבית יקחו חלק בפרוטוקול טיפולי הכולל מפגשי פסיכותרפיה עם צמד מטפלים מוסמכים. מהלך הפרוטוקול יכלול גם 2 פגישות בהן הנבדקות יטלו MDMA במהלך סשן טיפולי. נבדקות אשר ישתתפו במחקר יקחו חלק בכ14-16 מפגשים טיפוליים. במהלך התקופה נבדקות ייקחו חלק מטיפול פסיכולוגי יחד עם מעקב דיאטטי על ידי דיאטנית קלינית במרכז להפרעות אכילה בתל השומר. מטרת המחקר היא כאמור לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול זה לנבדקות עם הפרעת אכילה. מחקרים בתחום מראים כי קיים בסיס מחקרי לכך שהתכונות הפרמקולוגיות של הMDMA יחד עם התהליך המתרחש במסגרת הפסיכותפריה עשויים יחד להניב תוצאות חיוביות ולהקל על סימפטומי הפרעת האכילה.
מטרת הנסוי הנוכחי להרחיב ולבסס את תוצאות המחקר הקודם, תוך חקירת המנגנונים הפיזיולוגיים העשויים להסביר את השפעת החמצן ההיפרבארי בתסמונת הפיברומיאלגיה. כיוון שפיברומיאלגיה נחשבת למצב המאופיין בריגוש יתר של מערכת העצבים המרכזית להולכת כאב ועיבודו, ההנחה היא שהשיפור הקליני המושג לאחר טיפול כשמקורו בנוירו פלסטיות כלומר בהשריית שינוי משמעותי בתפקוד מערכת העצבים בעקבות החשיפה לחמצן היפר-בארי. טריגרים שונים נקשרו בעבר להתפרצותה של תסמונת הפיברומיאלגיה, בנוסף למועדות גנטית, בהם טראומה פיזית, לחץ נפשי, זיהומים שונים ועוד. במחקר הנוכחי בכוונתנו להתמקד בחולים אשר ניתן לזהות אצלם טריגר חבלתי מובהק להתפרצות התסמונת. זאת, לאור הדיווחים הקיימים בספרות בנוגע ליעילות הטיפול בחמצן היפר-בארי עבור מצבים בתר חבלתיים אחרים כמו mild Traumatic Brain Injury. במסגרת הנסוי יגויסו חולים המאובחנים כסובלים מתסמונת הפיברומיאלגיה, תסמונת המתאפיינת בנוכחות כאב כרוני מפושט במערכת השרירים והשלד יחד עם תשישות כרונית ותסמינים נילווים.
רקע כללי (כולל האבחנה הרפואית הנחקרת וההתוויה): למשתתפים במחקר זה יש גידולים מוצקים מתקדמים או גרורתיים המכילים מוטציית KRAS G12D. הגן Kirsten rat sarcoma viral oncogene homolog (KRAS) הוא חלק ממשפחת האונקוגנים RAS, וכאשר הוא עובר מוטציה הוא עלול להתחיל או לקדם צמיחה של סרטן. KRAS מתפקד כמתג מולקולרי, ובמצבו הפעיל, כאשר הוא קשור לגואנוזין טריפוספט (GTP), הוא מוביל להפעלת מסלול העברת האותותRAS/Mitogen-activated protein kinase (MAPK) הפועל לוויסות שגשוג התא, התמיינותו והישרדותו. המוטציה הספציפית ב-KRAS המקודדת לשינוי מ-G12 לחומצה אספרטית (G12D) נפוצה ב-CRC, אדנוקרצינומה דוקטאלית של הלבלב (PDAC), בסרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (NSCLC) ובסוגי גידולים אחרים. KRAS הוא האונקוגן השכיח ביותר שעובר מוטציה בעד 25% ממקרי הסרטן והוא קשור בעמידות לטיפולים סטנדרטיים נבחרים ובפרוגנוזה כללית לא טובה. GDC-7035 (RO7782493) הוא חומר טיפולי פומי נוגד סרטן המעכב באופן סלקטיבי את KRAS G12D, אך לא צורות אחרות של RAS.
מחקרים לא קליניים מראים כי טיפול עם GDC-7035 בשורות תאים סרטניים חיוביים ל-KRAS G12D או במודלים של קסנוגרפט גידולי מביא לירידה באיתות במסלול KRAS/MAPK ולהשפעות נוגדות שגשוג. GDC-7035 נמצא תחת פיתוח לטיפול ב- CRC, PDAC, NSCLC ובגידולים מוצקים אחרים המכילים את השינוי KRAS G12D. מטרות המחקר: מטרת מחקר זה היא להעריך את הבטיחות, הפרמקוקינטיקה והפעילות הראשונית של GDC-7035, חומר טיפולי פומי נוגד סרטן המעכב באופן סלקטיבי את KRAS G12D, ופוטנציאלית לתת מענה לצורך רפואי משמעותי בחולים עם גידולים חיוביים ל-KRAS G12D. להעריך את הבטיחות של GDC-7035 כטיפול יחיד ובשילוב עם טיפולים אחרים נוגדי סרטן. המשתתפים (אוכלוסייה, גיל, מגדר):כ-360-410 משתתפים ישתתפו בכ-50 מרכזי מחקר, בגילאי>=18 שנים.
שיטות המחקר זהו מחקר ראשון בבני אדם, שלב I/II, תווית פתוחה, רב-מרכזי, עם העלאת מינון והרחבת מינון, להערכת הבטיחות, הפרמקוקינטיקה והפעילות הראשונית של GDC-7035 כטיפול יחיד (שלב Ia) ובשילוב עם טיפולים נוגדי סרטן אחרים (שלב Ib) במטופלים עם גידולים מוצקים מתקדמים או גרורתיים בעלי מוטציית KRAS G12D. טיפול יחיד ב-GDC-7035 (זרוע A) ייחקר במשתתפים עם CRC, PDAC, NSCLC מתקדמים או גרורתיים וגידולים מוצקים אחרים. הטיפול המשולב הראשוני במחקר זה הוא פניטומומאב (panitumumab) (זרוע B) במשתתפים עם CRC מתקדם או גרורתי. המחקר מורכב משלב העלאת מינון ואחריו שלב הרחבת מינון. המחקר תוכנן בכוונה להוסיף זרועות טיפול חדשות (באמצעות תיקוני פרוטוקול) כדי לחקור שילובים של GDC-7035 עם טיפולים נוגדי סרטן אחרים. טיפולים נוגדי סרטן נוספים ייבחרו על בסיס נתונים מתהווים לא קליניים וקליניים עם GDC-7035 ומעכבי KRAS אחרים (לדוגמא, מנגנוני תגובה ועמידות ל-GDC-7035 או מעכבי KRAS אחרים) ו/או התפתחות סטנדרט הטיפול המקובל.
המחקר מתוכנן גם בכוונה להוסיף זרוע שלב II אחת או יותר (באמצעות תיקון פרוטוקול) כדי להעריך בצורה טובה יותר מינונים נבחרים של GDC-7035 כטיפול יחיד ו/או GDC-7035 בשילוב עם טיפולים נוגדי סרטן אחרים. במהלך המחקר יבוצעו ההליכים הבאים: *דגימה של רקמת גידול (ביופסיה) *איסוף דוגמיות דם ושתן *הערכות גידול:סריקות של האיברים הפנימיים והעצמות,שעשויות לכלול:סריקת טומוגרפיה ממוחשבת,(CT) סריקת דימות תהודה גנטי (MRI) ומיפוי עצמות *בדיקה גופנית מלאה או חלקית כולל סימנים חיוניים, אק"ג, מדידות משקל וגובה *הליכים אופציונליים נוספים *שאלונים
ניוון מקולרי תלוי-גיל הוא הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך באנשים בני 50 ומעלה בעולם המפותח. איבוד הראיה מתרחש ברובו בשלב המתקדם של הניוון המקולרי תלוי-הגיל, המופיע בשתי צורות קליניות: אטרופיה גיאוגרפית (GA), הכוללת אובדן תאים החשובים לראייה בחלק האחורי של העין; וניוון מקולרי תלוי-גיל ניאווסקולרי, הכולל צמיחה חריגה של כלי דם. למרות שהאירועים המובילים לאטרופיה גיאוגרפית אינם מובנים לחלוטין, פגיעה ולבסוף אובדן של שכבה תומכת של תאים מתחת לרשתית, אפיתליום של הפיגמנט הרטינלי (RPE), ממלאים תפקיד קריטי. בתחילה, תסמיני אטרופיה גיאוגרפית עלולים להיות קלים, כולל קשיים בקריאה ופעילויות אחרות במיוחד בתנאי תאורה חלשה. ככל שהאטרופיה הגיאוגרפית מחמירה, מתרחש אובדן מתקדם של הראייה המרכזית, שלבסוף גורם להשפעות משמעותיות על פעילויות כגון קריאה, זיהוי פנים ומגוון רחב של משימות ראיה.
בשנת 2023 אושרו שתי תרופות בארה"ב לטיפול באטרופיה גיאוגרפית משנית לניוון מקולרי תלוי-גיל. המדובר בפגצטקופלן ( SyfovreTM, Apellis Pharmaceuticals, Inc.) ו-אבצינקפטאד פגול (IzervayTM, IVERIC bio, Inc.). שתי התרופות ניתנות כסדרת זריקות לתוך העין במטרה להאט החמרה של אטרופיה גיאוגרפית. קיים צורך רפואי שנותר ללא מענה לטיפולים המפסיקים את החמרת המחלה או אף מבטלים את השפעותיה ומשחזרים את הראייה.מטרת ניסוי זה היא לבדוק טיפול בתאים הנקרא OpRegen, המפותח לטיפול באטרופיה גיאוגרפית. במהלך טיפול בתאים מזריקים או מושתלים תאים חיים לאדם על מנת לגרום להשפעת התרופה. OpRegen מורכב מתאי RPE שגודלו במעבדה מתאי גזע. הניסוי נועד לעזור להבין האם החדרת תאי RPE חדשים מתחת לרשתית יכול להחליף תאים שנפגעו או נהרסו כתוצאה מאטרופיה גיאוגרפית, להענקת תמיכה לתאי הרשתית הנותרים. בניסוי זה, OpRegen יוזרק לחלק האחורי של העין בהליך ניתוחי.
ניסוי זה יעריך את ההצלחה והבטיחות של מתן תת-רשתי בהליך ניתוחי, וכן את הפעילות המקדימה של OpRegen במטופלים עם אטרופיה גיאוגרפית משנית לניוון מקולרי תלוי-גיל.הניסוי כולל ארבעה חלקים: 1. סינון (מיועד לבחון האם אתה מתאים לניסוי): פעילויות הסינון יבוצעו במשך תקופה של עד 12 שבועות לפני ביקור הגיוס. 2. גיוס: אם תהיה מתאים לניסוי, תמשיך לביקור הגיוס. לאחר הגיוס, תתחיל הליך שיימשך כחודשיים של טיפול לדיכוי החיסון בערך במועד ההזרקה של OpRegen בהליך ניתוחי. 3. טיפול (ניתוח): בתוך 8 שבועות מביקור הגיוס, OpRegen יוזרק במהלך ניתוח על ידי רופא ניסוי לעין שלך. 4. מעקב (בכדי לברר את מצבך לאחר סיום הטיפול): תעבור ביקורי מעקב לבדיקת העין שלך עד 5 שנים לאחר הניתוח.
הליכי המחקר כוללים: ניתוח למתן OpRegen הכולל הרדמה (טיפול הרדמה תחת מעקב הכולל טשטוש; או הרדמה כללית) ,שימוש בטיפות עיניים, היסטוריה רפואית,בדיקה גופנית, דגימת דם, שתן ונוזל/רקמות מהעין, חדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר, מדידת לחץ תוך-עיני, בדיקת עיניים עם הרחבת אישונים, בדיקת מהירות קריאה, תמונות טומוגרפיה קוהרנטית אופטית, הדמיית אוטו-פלואורסנציה של קרקעית העין , צילום צבע, קרטומטריה,אנגיוגרפיה באמצעות פלואורסצאין, מדידת רגישות הרשתית, שאלונים על מחלתך ותפקוד הראייה
Ambroxol hydrochloride, אמברוקסול, תרופה מכייחת הנמכרת ללא מרשם וזמינה בשווקים רבים זוהתה כשפרון פרמקולוגי מעניין. בנוסף לכך שלאמברוקסול תכונה מכייחת, יש לה פעילות נוגדת חמצון ופעילות אנטי דלקתית. חשוב לציין, טיפול Ambroxol נמצא בטוח כאשר ניתנה לנשים הרות למניעת תסמונת מצוקה עוברית נשימתית. בפיברובלסטים של חולי גושה סוג 1 ו-2, נמצא ש- ambroxol מגדילה גם את החלק הליזוזומלי וגם את הפעילות האנזימטית של כמה וריאנטים של מוטציות ב- glococerebrosidase עם רעילות נמוכה.
הדגרה של תאי גזע מאקרופאגיים הומניים פלוריפוטנטיים מחולים עם סוג I-III GD עם ambroxol הצליח לתקן את הפנוטיפים של המקרופאגים של GD. Ambroxol הינה מולקולה קטנה שנמצאה מסוגלת לעבור את מחסום דם מח וגורמת להגדלת פעילות הגלוקוצרברוזידאז במח (בפרימאטיים בריאים). במודל נוירופאטי של דרוזופילה ambroxol, הורדת ה- ER stressהקל על הפנוטיפ הנוירונופאטי. ביצענו מחקר פיילוט לבדיקת הסבילות והיעילות של אמברוקסול כשפרון פרמקולוגי בחולים עם GD מסוג 1 סימפטומאטי, שנמצאים בטיפול של ERT כדי לבסס proof of concept ואת ההנחה שאמברוקסול מתאים לניסוי קליני גדול יותר. השתמשנו בטופס 29c של משרד הבריאות כדי שנוכל להשתמש באמברוקסול מחוץ לתווית התרופה (off label). ל-12 חולים ניתנו 2 כמוסות של 75 מundefinedג של אמברוקסול ליום למשך 6 חודשים. 2 מטופלים פרשו מהמחקר, מטופל אחד פרש בגלל תגובה של רגישות יתר ואחד בגלל כריתת טחול אלקטיבית.
אף חולה לא חווה הידרדרות קלינית בפרמטרים של המחלה שנמדדו. מטופל אחד השיג תגובה טובה במדדים: עליה של +16.2% של ההמוגלובין; עליה של +32.9%בטסיות; ירידה של2.8% - בנפח הכבד; וירידה של -14.4% בנפח הטחול. לשלושה מטופלים שבחרו להמשיך באמברוקסול למשך 6 חודשים נוספים: רמות המוגלובין ונפח הכבד היו יציבים יחסית, ומספר הטסיות עלה עוד יותר בחולים הנundefinedל ( +52.6%מהערך ההתחלתי) והיקפי הטחול ירדו מהערך ההתחלתי בכל שלושת החולים -6.4%), -18.6% ו -23.4%). לאחרונה, נעשה מחקר פיילוט במינון גבוה של אמברוקסול בחמישה מטופלים עם GD נוירונופתי בשילוב עם טיפול באנזימים חלופיים. מינון גבוה של אמברוקסול הציג בטיחות וסבילות טובים עם נתונים קלינים ומעבדתיים טובים.
לפיכך, אמברוקסול, תרופה זמינה הניתנת דרך הפה, עשויה להיות אפשרות בטוחה לחולי GD עם יעילות ספציפית למחלה גושה ועל כן יש להרחיב את השימוש באמברוקסול לניסוי קליני עם מינונים גבוהים בתכנון מבוקר פלסבו. אנו מציעים להתחיל במחקר Phase II לחולים עם סוג 1 GD המקבלים ERT עם תגובה שאינה אופטימאלית. בנוסף אנו מתכננים לפתוח רישום בינלאומי של חולים עם GD המקבלים ambroxol.( off study ) מטרת המחקר מטרת מחקר שלב II זה, היא להעריך את היעילות והבטיחות של הוספת אמברוקסול לחולים עם סוג 1 GD ותגובה שאינה אופטימלית עם ERTבלבד.
דיווחי הורים בעקבות טיפול בקנאביס רפואי לילדים הסובלים מאוטיזם מצביעים על שיפור בתחומי התפקוד השונים של הילד. במחקר יתבצע מעקב מקיף אחר ילדים עם אוטיזם בתפקוד בינוני-נמוך שמטופלים או טופלו בקנאביס. המעקב יכלול שאלונים להורים שיבדקו היסטוריה רפואית, הערכת תפקוד ותסמיני האוטיזם. הערכה קוגניטיבית והסתגלותית לפני תחילת הטיפול, ובמהלכו ע"י פסיכולוג. בדיקות דם כלליות, רמות CBD בדם ופרופיל הורמונאלי. המחקר יכלול ארבעה ביקורים: בתחילת הטיפול, אחרי שלושה חודשים, חצי שנה ושנה מתחילת הטיפול. במהלך המחקר יתבצע מעקב טלפוני יזום ע"י צוות המחקר, ומתן אפשרות לפניה לייעוץ טלפוני להורים. למחקר יגויסו משתתפים לאחר קבלת אישור לטיפול בקנאביס רפואי או לאחר הגשת בקשה ליק"ר שצפויים לקבל אישור לטיפול, אך לא כאלו שכבר החלו טיפול. צוות המחקר יקבע את המינון ואת משטר הטיפול לאורך תקופת המחקר. מטרות עיקריות: לאפיין את השפעת הטיפול בקנאביס על התחלואה הנלווית לבחון את השפעת הטיפול על התפקוד הקוגניטיבי וההסתגלותי לבחון רמות CBD בדם בילדים המטופלים בקנאביס
נוריופתיות סוכרתיות הן סיבוכים מיקרווסקולריים כרוניים שכיחים המשפיעים על מערכת העצבים הסומטית ו/או האוטונומית אשר מתפתחים בעקבות מחלת הסוכרת בלבד. הסוג השכיח ביותר הוא פולינוירופתיה סימטרית דיסטלית, המוגדרת לצרכים קליניים כ"נוכחות תסמינים ו/או סימנים של תפקוד לקוי של עצב היקפי בסובלים מסוכרת לאחר שלילת גורמים אחרים". עד 50% מהמקרים של נוירופתיה היקפית סוכרתית (DPN) עשויים להיות א-סימפטומטיים. מטופלים רבים עם DPN חווים תסמינים כואבים כגון כאב צורב, חד או דוקר (עם או ללא חוסר תחושה), תחושות עקצוצים, או כאב תלוי גירוי (אלודיניה או היפראלגזיה), ומכאן המונח DPNP. באירופה, השכיחות של DPNP נעה בין 6% ל-34% של חולי הסוכרת. DPNP משפיע על התפקוד היומיומי ועל השינה, גורם לעתים קרובות לחרדה ודיכאון, ונקשר לירידה באיכות החיים; ההשפעה הן על המטופל והן על החברה היא משמעותית. ניהול סימפטומטי של כאב נוירופתי סוכרתי נותר אתגר ניהולי מרכזי עבור קלינאים, והתפתחו מספר קווים מנחים קליניים המכוונים את הקלינאים בבחירת הטיפולים היעילים ביותר עבור מטופלים אלו.
בטיחות ויעילות מושווים בדרך כלל עבור תרופות לשיכוך כאבים ב-DPNP באמצעות מספרים הדרושים לטיפול או מספרים הדרושים להזיק כדי להשיג הקלה של 30% או 50% בכאב. הבחירה בתרופות לטיפול קו ראשון וקו שני משתנה בין ההנחיות בשל הבדלים מתודולוגיים מהותיים בקריטריונים המשמשים להגדרת יעילות. ההנחיות האחרונות לטיפול ב-DPNP ממליצות בעיקר על טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, התרופות אנטי-אפילפטיות פרגאבאלין וגאבאפנטין, ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין כגון דולוקסטין וונלפאקסין. השימוש בתרופות פומיות מוגבל בעיקר על ידי מספר גורמים הכוללים תופעות לוואי מערכתיות ותגובות בין תרופתיות. בפרקטיקה הקלינית, מטופלים הסובלים מכאב לא מאוזן לעתים קרובות מגדילים את המינון של המונותרפיה הנוכחית או משתמשים בטיפול משולב. במחקר COMBO-DN במטופלים עם DPNP, תוצאות היעילות העדיפו באופן עקבי טיפול משולב באמצעות דולוקסטין ופרגאבאלין, תוך היעדר השפעה לרעה על הבטיחות והסבילות.
עם זאת, יש להתחשב בתגובות בין תרופתיות פוטנציאליות בהינתן השכיחות הגבוהה של ריבוי תרופות במטופלים סוכרתיים. בהינתן השכיחות והחומרה של DPNP, קיים צורך ברור בטיפולים הניטלים כטיפול נוסף להפחתת עומס המחלה הן בקרב המטופלים והן בחברה. מטרה עיקרית: הערכת היעילות של אירוסול קנביס רפואי המכיל 0.25, 0.5, 1.0 מ"ג טטרא-הידרו-קאנאבינול הניטל בשאיפה שלוש פעמים ביום בהשוואה לפלצבו במונחים של עוצמת הכאב בשבוע 15. משך המחקר הכולל עבור כל מטופל צפוי להיות עד 22 שבועות, הכוללים תקופת סינון של עד שבועיים, תקופת טיפול תחת סמיות כפולה בת 15 שבועות (הכוללת תקופת הגדלת המינון בתהליך טיטרציה ותקופת אחזקה), ותקופת מעקב בטיחות בת 4 שבועות לאחר המנה האחרונה, עם תוספת מסוימת למנות שהוחמצו. הליכי המחקר: איסוף נתונים דמוגרפיים והיסטוריה רפואית, רישום של תרופות/טיפול קודמים/נלווים ותופעות לוואי, מדידת גובה ומשקל, בדיקות דם ושתן, סימנים חיוניים, ספירומטריה, אק"ג, בדיקה גופנית, סולמות ושאלונים, מילוי יומנים אלקטרוניים.
מחקר זה הוא ניסוי כפול-סמיות, מבוקר אינבו, בהקצאה אקראית, להערכת הבטיחות, הסבילות והיעילות של פסיכותרפיה בסיוע פסילוציבין (psilocybin) בהשוואה לאינבו ופסיכותרפיה בטיפול בדיכאון חמור בקרב מבוגרים עם הפרעת דחק בתר- חבלתית (Post Traumatic Stress Disorder, PTSD). PTSD היא הפרעה נפשית שעלולה להתפתח אצל אנשים שנחשפו לאירוע טראומטי, כולל למוות בפועל או לסכנת מוות, פציעה חמורה או אלימות מינית. פסילוציבין נחקרה לטיפול בהפרעות דיכאון, חרדה, הפרעות שימוש בטבק ובאלכוהול, הפרעה אובססיבית-כפייתית, דיכאון וחרדה של סוף החיים, תוך הדגמת בטיחות ויעילות למגוון התוויות, ללא התרחשות של אירועים חריגים משמעותיים במהלך הטיפול והמעקב. בניגוד למעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) מסורתיים הקשורים בעמידות לטיפול ולהתמכרות, לפסילוציבין נדרשות מעט מנות כדי לשפר מגוון רחב של תסמינים והיא לא נקשרה לתלות גופנית.
המטרה העיקרית של מחקר זה היא להעריך את הבטיחות, הסבילות והיעילות של פסיכותרפיה בסיוע פסילוציבין בהשוואה לאינבו ופסיכותרפיה בטיפול בדיכאון חמור בקרב מבוגרים עם PTSD, המוערכות על ידי שינוי בחומרת התסמינים הדיכאוניים מנקודת ההתחלה עד יום 77. במהלך תקופת הסינון (ימים 28 עד 8 ) תוערך ההתאמה להשתתפות. במהלך תקופת ההרצה (ימים 7 עד 1 ), מטופלים מתאימים ישתתפו בשני מפגשי הכנה שבהם צוות הטיפול יכין אותם למה עליהם לצפות במהלך המחקר ויסביר על הלוגיסטיקה, כולל כל מידע חשוב שיש לדעת על יום מפגש מתן התרופה, מעבר למה שכבר הוסבר במהלך תהליך ההסכמה. ביום 0 (נקודת ההתחלה), משתתפים שימשיכו לעמוד בקריטריוני ההתאמה יעברו הקצאה אקראית לקבלת כמוסות APEX 002 B02 או אינבו (תרופת המחקר). המטופלים יקבלו מנות מרובות של תרופת המחקר במרפאה ולאחריהן 2 מפגשי אינטגרציה לאחר כל מנה וביקור הערכת יעילות אחד לאחר כל מתן תרופה. ביקור הערכת יעילות שני (ביקור סוף המחקר) התקיים לאחר מתן התרופה האחרון.
במהלך הניסוי מטופלים יעברו בדיקות גופניות מלאות וממוקדות, מדידות סימנים חיוניים, מדידות אנתרופומטריות, אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג), בדיקות מעבדה קליניות (המטולוגיה, כימיה, בדיקת שתן, בדיקת היריון (אם רלוונטי)), פסיכותרפיה, ומילוי שאלונים.
מחלות קרדיווסקולריות (CVD) הן גורם המוות הראשון במעלה ברחבי העולם. רמה גבוהה של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) (LDL-C) היא גורם סיכון משמעותי וניתן לשינוי להתפתחות CVD. הוכח כי הפחתת LDL-C מקטינה את הסיכון למוות ולאוטם שריר הלב (MI) וכי קיים מתאם לינארי בין הירידה בסיכון הקליני לירידה המוחלטת ברמת ה-LDL. מטופלים עם ASCVD הזקוקים לטיפול נוסף להורדת שומנים למרות טיפול להורדת שומנים במינון הנסבל המרבי, לרבות סטטינים במינון הנסבל המרבי, הם בעלי צורך רפואי שטרם ניתן לו מענה. אוביסטרפיב עשוי להועיל למטופלים האלה. עד כה, טיפולים באוביסטרפיב נסבלו בקלות, והנתונים ממחקרי שלב 2 מצביעים על ירידה משמעותית ב-LDL-C, ובכך מצדיקים הערכה נוספת של הטיפול במחקרים קליניים משלב 3. מטרת המחקר העיקרית: להעריך את ההשפעה של אוביסטרפיב על הסיכון לאירועי MACE, לרבות מוות מסיבה קרדיווסקולרית, MI לא קטלני, שבץ לא קטלני או רווסקולריזציה לא אלקטיבית של עורק כלילי.
סרטן השד הוא עדיין אחד מסוגי מחלות הסרטן המאובחנים בתדירות הגבוהה ביותר ברחבי העולם, ומרבית המטופלים מאובחנים עם מחלה בשלב מוקדם. אימלונסטרנט הוא אנטגוניסט טהור של ER ומפרק פוטנטי של ER, הזמין ביולוגית במתן פומי, אשר פותח כתשובה למגבלות טיפולי הET הקיימים. מטרה עיקרית הינה להעריך את יעילות אימלונסטרנט (זרוע א) לעומת טיפול הSOC האדגובנטי ב-ET (זרוע ב) במטופלים שקיבלו טיפול ET מקובל במשך שנתיים עד חמש שנים ל-ER+, HER2- EBC, עם סיכון מוגבר להישנות. מטרות משניות הן כדלקמן, להעריך את יעילות זרוע א לעומת זרוע ב מבחינת ההישרדות ללא גרורות מרוחקות (DRFS), ההישרדות הכוללת (OS) וההישרדות ללא מחלה פולשנית (IDFS), לרבות מחלת סרטן פולשנית ראשונית שניה שאינה סרטן שד. להעריך את הבטיחות ואת הסבילות של כל אחת מזרועות הטיפול. להעריך את ה-PK של אימלונסטרנט. לתאר את איכות החיים הקשורה לבריאות בכל אחת מזרועות הטיפול.לתאר את עומס האירועים החריגים AE הכולל שידווח בידי המטופל, בכל אחת מזרועות הטיפול.
כ50% מהילדים על הרצף האוטיסטי סובלים מלפחות תסמין אחד של מערכת העיכול (עצירות/ שלשול/ נפיחויות/ כאב ואי נוחות/ רפלוקס/ חוסר שליטה/ בחילות). חומרת האוטיזם קשורה אף היא לתסמיני מערכת העיכול ויתכן שתסמיני מערכת העיכול עצמם מחריפים את המופע האוטיסטי) מגבירים תחושות כגון לחץ, פגיעה עצמית ותוקפנות). מחקרים הראו שבילדים אוטיסטים המיקרוביום והמטבוליטים במערכת העיכול שונים ועל-כן יתכן ששינוי במיקרוביום יוביל לשינוי בתסמיני מערכת העיכול ואולי אף ישפיעו לטובה על המופע האוטיסטי. מטרת המחקר הינה לבחון את יעילות השתלת צואה בתום 3 שבועות טיפול על תסמיני מערכת העיכול בילדים אוטיסטים עם בעיות במערכת העיכול. אנו משערים שמתן השתלת צואה לילדים על הרצף האוטיסטי שסובלים מבעיות במערכת העיכול יעזור בהקלה על תסמיני מערכת העיכול ואולי אף יקל את תסמיני האוטיזם.
במסגרת המחקר הנבדקים יבלעו 10 כמוסות פעמיים בשבוע למשך 6 שבועות. ב 3- השבועות ראשונים יקבלו כמוסות פלסבו/טיפול בהקצאה אקראית סמויה (כלומר, גם המטופל וגם צוות המחקר לא יודע מהו סוג הטיפול)וכעבור 3 חודשים, במהלך 3 שבועות בהם מי שקיבל אינבו יקבל טיפול ולהיפך, מי שקיבל טיפול יקבל אינבו.
אילאוס פרליטי הינו שיתוק פעולת המעי שצפוי בעקבות הרדמה כללית. תופעה זו נפוצה לאחר ניתוחים הכוללים השקות (חיבור של שני חלקי מעי) במערכת העיכול, מאריכה ומייקרת את משך האשפוז. מטרת המחקר היא לבחון את השימוש בארטיקים במטופלים לאחר השקות במערכת העיכול, במטרה להפחית ו/או למנוע אילאוס פרליטי בתקופה לאחר הניתוח. מטופלים המיועדים לניתוח אלקטיבי הכולל השקה במערכת העיכול יוגרלו לאחת משתי קבוצות המחקר: מטופלים אשר יקבלו ארטיקים יום לאחר הניתוח (פעמיים ביום) ומטופלים אשר לא יקבלו ארטיקים (טיפול סטנדרטי). משך המחקר הינו יום 1 לאחר הניתוח ועד העברת יציאות ו/או גזים של המטופל.
יתר לחץ דם ריאתי (PH) הוא מחלה המשפיעה על כלי הדם של הריאות. PH מוביל ללחץ מוגבר בכלי הדם של הריאות, מה שמוביל בהמשך למאמץ בצד הימני של הלב. סוג של PH הקשור למחלה של הלב השמאלי הידועה כאי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF) ונקבע כי מחלה עומדת בקטגוריית 2 ו3 של איגוד הלב הניו-יורקי (NYHA). סוטאטרספט היא מוצר ניסיוני שטרם אושר. זהו חלבון שצפוי לעבוד באופן שונה מאשר תרופות אחרות המאושרות לטיפול ב-PH, באמצעות התמקדות בביולוגיית הרקע הגורמת ל-PH. מחקרים הראו כי התרופה פועלת להפחתת עובי דופן כלי הדם של הריאות ובכך עשויה לשפר את התסמינים של PH. אנו רוצים לגלות אם נטילת סוטאטרספט עם התרופות הנוכחיות שלך היא בטוחה ויכולה לעזור להאט את ההתקדמות של PH שנגרמה על ידי מחלה של הלב השמאלי בהשוואה לתרופות הנוכחיות שלך בלבד.
למחקר זה יש 4 חלקים: תקופת סינון (28 ימים), תקופת טיפול (24 שבועות), תקופת הארכה (18 חודשים) ותקופת מעקב (עד 8 שבועות). הליכים: אק"ג 12 מוליכים, איסוף שתן או דם לבדיקת היריון, צנתור לב ימני, שאלון בנושא איכות החיים, סולם בורג לקוצר נשימה, מבחן הליכה בן שש דקות, מקלון שתן או בדיקת שתן, אקוקרדיוגרמה, איסוף דגימות דם
רקע כללי מחלת אלכסנדר נגרמת על ידי טעות קטנה בגן החלבון הפיברילרי החומצי של תאי גליה (GFAP), שהוא האזור ב-DNA המכיל את ההוראות לייצור חלבון עם אותו שם (GFAP). טעויות קטנות אלו בהוראות הגנטיות מובילות לייצור יתר של GFAP במוח ובעמוד השדרה. ה-GFAP העודף מצטבר בצורת אגרגטים של חלבון הידועים כסיבי רוזנטל הגורמים לתקלה בתא ומוות. הסברה היא שדבר זה גורם להרס של מעטפת המיאלין, כיסוי שומני המקיף את סיבי העצב ומגן עליהם. השמדת המיאלין מובילה לתסמינים הקשורים למחלת אלכסנדר. ההשפעה המיועדת של ION373 היא להפחית את רמות ה-GFAP, ובכך להימנע מהשמדה נוספת של מעטפת המיאלין ובאופן פוטנציאלי לשנות את מהלך תסמיני המחלה. עדיין לא ידוע אם ION373 בטוחה או יעילה בבני אדם. המשך הצפוי לטיפול ומעקב תקופת טיפול כפול-סמיות (60 שבועות): המטופלים יעברו הקצאה אקראית ביחס של 1:2, ION373:פלצבו. תקופת טיפול בתווית פתוחה (60 שבועות): כל המטופלים שישלימו את הערכות שבוע 61 יקבלו ION373 החל משבוע 61.
שכיחות הפרעת קשב וריכוז הינה ההפרעה הנאוירו-התפתחותית השכיחה ביותר בזמן הילדות. בארץ הפרעת קשב וריכוז הינה תופעה שכיחה הקיימת בכ 5%-10% מכלל ילדי בית הספר בגילאי 6-12 שנים, רוב הילדים (65%-80%) ממשיכים לסבול מחלק מתסמיני ההפרעה גם בגיל ההתבגרות והבגרות. סימנים קליניים הפרעות קשב וריכוז מתבטאות בחוסר קשב, פעילות יתר (היפראקטיביות) והתנהגות פזיזה (אימפולסיבית) שאינן תואמות גיל. ההפרעה מורגשת במספר מסגרות ומצבים כגון לימודים, עבודה, משפחה וחברים. האבחון בארץ נעשה לרוב לפי DSM-V. מבוגרים המאובחנים עם ADHD יכולים להיכלל באחת משלוש תתי-קבוצות: א. בעיקר בעיית קשב: Inattentive type ב. בעיקר היפראקטיביות אימפולסיביות: Hyperactive Impulsive type ג. צורה משולבת: Combined type טיפולים תרופתיים הטיפול התרופתי המקובל הוא באמצעות סטימולנטים- methylphenidate ואמפטמינים. במקרים הללו, קו הטיפול השני הינו atomoxetine. תופעות לואי וחוסר תגובה לטיפול לתרופות הללו תופעות לוואי רבות. השכיחות ביותר הינן ירידה בתיאבון, כאבי בטן, כאבי ראש ונדודי שינה.
ישנה תופעה של ריבאונד (חזרה של התסמינים ביתר שאת) כאשר פעילות התרופה חולפת. אחוז לא מבוטל מהמטופלים מפסיקים את הטיפול התרופתי בשל כישלון טיפולי אך לעיתים התרופה יעילה ותופעות הלוואי הינן בלתי נסבלות עד כדי הפסקת הטיפול. קיימות גם תופעות לוואי חמורות אך נדירות. קנביס רפואי ו CBD צמח הקנאביס שימש לצרכים רפואיים כבר בסין העתיקה. היום מוכרים למעלה מ - 110 קנאבינואידים בצמח הקנאביס. שני הקנאבינואידים העיקריים בצמח הקנאביס הם ה- THC וה- CBD. במחקר אצל מבוגרים הסובלים מ- ADHD שטופלו בקנבינואידים נמצא שיפור בתסמיני היפראקטיביות ובפזיזות. הידע לגבי הסכנות של השפעות ארוכות טווח של שימוש בקנאבינואידים נובע מתצפיות והערכות שבוצעו לאורך שנים רבות בהשתתפות עשרות אלפי משתמשים כרוניים בקנאביס רחוב. עבודות אלו מראות שהסכנות קשורות ישירות לריכוז ה- THC וה- CBD שבו משתמשים. ככל שריכוז ה- THC גבוה יותר, גיל התחלת השימוש צעיר והשימוש הינו כרוני, הסכנה עולה.
בטיחות ישנם הוכחות לבטיחות התכשיר אצל מבוגרים וגם אצל ילדים. לCBD אין השפעה פסיכו אקטיבית ואינו ממכר. הוא בעל רעילות נמוכה לאדם ואינו טרטוגני או מוטגני. מטרות עיקריות 1. לבחון יעילות הטיפול בשמן קנאביס המכיל CBD או THC:CBD 1:20 כפי שמתבטא במבחן TOVA ושאלוני קונורס למבוגרים אצל מבוגרים המאובחנים עם ADHD אשר חוו כישלון טיפולי, כתוצאה מחוסר תגובה או תופעות לוואי בתרופות המותוות לטיפול. 2. לבחון יעילות הטיפול בשמן קנאביס המכיל THC:CBD 20:1 בהפחתת תופעות לוואי אצל מבוגרים המאובחנים עם ADHDאשר מטופלים בתרופות קונבנציונליות אך חווים תופעות לוואי משמעותיות מטרות משנה 1. לבחון את תופעות הלוואי הנובעות מטיפול בשמן קנאביס ואת סבילותן ביחס לטיפולים מקובלים.
ביקור 1: סינון, לפני תחילת המחקר בביקור זה המשתתפים יעברו תהליך הסכמה מלא כולל חתימה על טופס הסכמה. המשתתפים יענו על שאלון בריאות כללי, שינה, תיאבון, התנהגות, תופעות לוואי. ויעברו בדיקה גופנית ומדידת לחץ דם, גובה ומשקל . המשתתפים יעברו גם מבחן TOVA ממוחשב ויענו על שאלון קונרס למבוגרים. המשתתפים יקבלו הסבר מפורט לגבי נהיגה והפעלת ציוד מכני. על פי הנחיות משרד הבריאות אין לנהוג ולהפעיל מכונות תחת השפעת קנאביס ולאחר השימוש בו. המשתתפים יקבלו דף הסבר על נהיגה במהלך ההשתתפות במחקר ויחתמו עליו. ביקור 2: חודש לאחר תחילת הטיפול (סיום הטיפול) בביקור זה המשתתפים יענו שוב על שאלונים ויעברו בדיקה גופנית. המשתתפים יעברו גם מבחן TOVA ממוחשב ויענו על שאלון קונרס למבוגרים. כל משתתף ימלא שאלון סמיות ויציין את קבוצת המחקר בה הוא נמצא לדעתו. שיחות מעקב: שבועיים ושישה שבועות לאחר תחילת הטיפול צוות המחקר ייצור קשר טלפוני כעבור שבועיים ושישה שבועות מתחילת הטיפול בפועל. המשתתפים ימלאו שאלונים.
NSCLC הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאות. חלק ממקרי ה-NSCLC נובעים ממוטציה (שינוי) בגן epidermal growth factor receptor (EGFR). כמעט כל המטופלים המקבלים אוסימרטיניב יסבלו מהישנות של המחלה. הנחיות הטיפול ממליצות על כימותרפיה המבוססת על פלטינום בתור הטיפול הבא, אך רק כ-30% מהמטופלים מגיבים לטיפול זה. בעבור השאר, אפשרויות הטיפול מוגבלות למדי.
אמיבנטאמאב (amivantamab) נקשרת לחלבונים EGFR ו-cMET, שיתכן שיהרגו או יאטו את הצמיחה של תאי הסרטן. לזרטיניב (lazertinib) נקשרת אל חלבון EGFR ומפסיקה את פעילותו, באופן העשוי להרוג או להאט את הצמיחה של תאי הסרטן. החוקרים יבדקו אם אמיבנטאמאב במתן מתחת לעור בהזרקה ידנית (זרוע א) תוכל להוביל לרמות דומות של אמיבנטאמאב בדם כמו אמיבנטאמאב במתן לתוך וריד (זרוע ב).
יגויסו מטופלים שמחלתם מתקדמת למרות הטיפול באוסימרטיניב (או תרופה דומה אחרת מאושרת) ובכימותרפיה המבוססת על פלטינום. המחקר יכלול את השלבים הבאים: 1. שלב סינון: גברים ונשים בגיל 18 לפחות יעברו סינון 2. שלב הטיפול: המשתתפים ישובצו באקראי לאחת משתי זרועות הטיפול המתוארות להלן: זרוע א' או זרוע ב' 3. שלב המעקב: המשתתפים שיפסיקו את טיפול המחקר יהיו במעקב עד לסוף המחקר, למות המשתתף, להתקדמות המחלה או לביטול ההסכמה, הראשון מביניהם. 4. משתתפים המפיקים תועלת מהמחקר, יוכלו להכנס לשלב המעקב הארוך טווח שבו יוכלו להמשיך לקבל את טיפול המחקר אלא אם תימצא סיבה שלא להמשיך את הטיפול או עד 3 שנים מקבלת אישור למכירה באזור המקומי ( המוקדם ביניהם). המשתתפים יעברו בדיקות מחקר. תופעות לוואי יתועדו לכל אורך המחקר. בנקודות זמן שונות יילקחו דגימות דם כדי לבדוק את רמות התרופה, ולבדוק כיצד הגוף מגיב לטיפול. משך המחקר הכולל יהיה 4 שנים ו-11 חודשים .
רקע כללי: טרשת נפוצה (MS) היא מחלה כרונית, דלקתית, מתקדמת, דמיאלינטיבית של מערכת העצבים המרכזית, והיא הסיבה הנפוצה ביותר למוגבלויות נוירולוגיות חמורות בקרב מבוגרים צעירים. מהלך המחלה של טרשת נפוצה הוא הטרוגני ובלתי צפוי, והיא מצריכה טיפול כרוני וניטור רפואי קבוע בשיטות רבות ובהן דימות תהודה מגנטית (MRI) המיועדות לבדיקה של מטופלים עם טרשת נפוצה, לאבחון שלהם ולניהול הטיפול בהם. הפתולוגיה של טרשת נפוצה כוללת שרשרת אירועים מורכבת שמעורבים בה סוגים שונים של תאים ממערכת החיסון, ובהם תאי T ותאי B המגיבים לאנטיגנים עצמיים.
מטרת המחקר: מטרתו של ניסוי זה תהיה לאתר את תחילת הפעילות של מייבנקלאד על ידי בדיקות MRI תכופות של נגעי ה-CUA. כמו כן, הכוונה במחקר היא לאפיין את הדפוס והקינטיקה של הירידה בכמות הלימפוציטים ושל התאוששותם במהלך הטיפול במייבנקלאד, כדי לחקור את המתאם האפשרי בין שינויים אימונולוגיים מרכזיים לבין התגובה לטיפול. בנוסף, הניסוי יספק נתוני יעילות תומכים על ההשפעה של מייבנקלאד על פעילות המחלה בעת טיפול במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית פעילה ביותר. בנוסף, בחלק מהמרכזים המטופל יוכל לעבור את הבדיקות הבאות של משתנים מגששים כדי למצוא מתאם בינם לבין התוצאות הקליניות: OCT של הרשתית, סמנים חדשים ב-MRI לשינויים מבניים ותפקודיים במוח כגון,DTI (Diffusion Tensor imaging) MRI תפקודי (fMRI), נוגדנים (IgG, IgM) ו-OCB, ובדיקת דם לציטוקינים תוך תאיים בתאי מערכת החיסון וחלבונים בסרום.
התקופה הצפויה: נבדקים העונים על הקריטריונים להתאמה למחקר במהלך תקופת סינון לפני נקודת ההתחלה, שתימשך עד שלושה חודשים לפני נקודת ההתחלה (יום 1 של הטיפול) יקבלו סבב טיפול ראשוני בשנה 1 וסבב טיפול חוזר בשנה 2. הנבדקים יגיעו לבדיקות בסופם של החודשים 1, 2, 3, 6 ו-12 אחרי נקודת ההתחלה (יום 1 של הטיפול) ובסופם של החודשים 15, 18 ו-24 אחרי סבב הטיפול השני (חודש 1 של שנה 2), בהתאמה.
ההליכים השונים בתקופת הניסוי: יאסף מידע דמוגרפי (גיל, מין, מוצא אתני), היסטוריה הרפואית, ויבדקו הקריטריונים להצטרפות למחקר; בדיקה גופנית, ומדידה של הסימנים החיוניים (לחץ הדם, הדופק וטמפרטורת הגוף); הנבדקים ישקלו; יילקחו דגימות דם לבדיקות מעבדה (ספירת לימפוציטים, בדיקות HIV והפטיטיס, בדיקת סקר לשחפת, ספירת סוגים של תאי מערכת החיסון ורמות הסיבים העצביים והנוגדנים); נשים יעברו בדיקת היריון; הנבדקים יתושאלו על שיטות למניעת היריון בהם הם או בן/ת הזוג שלהם משתמשים; סריקת דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח; יבוצעו מספר בדיקות לשם הערכת ההשפעה של הטרשת הנפוצה: סולם סטטוס המוגבלות המורחב (EDSS)/הסולם התפקודי Kurtzke י(KFS), מבחן החדרת פינים לתשעה חורים (9HPT), הליכה מתוזמנת למרחק 25 רגל (T25FW), מבחן SDMT) Symbol Digit Modalities Test) התרופות שהנבדקים לוקחים יתועדו; יתועד כל אירוע חריג שיהיה לנבדקים;
HES היא קבוצה של הפרעות המטולוגיות נדירות ללא סיבה ידוע המתבטאות בייצור יתר של אאוזינופילים במח העצם לתקופות זמן ממושכות. ייצור היתר הממושך של אאוזינופילים במח העצם מביא לרמות גבוהות של אאוזינופילים בדם (אאוזינופיליה). כאשר אאוזינופילים המופעלים מזרם הדם חודרים לרקמות שונות, הם גורמים לנזק דלקתי ולתפקוד לקוי ברקמה. HES מאובחן רק בנוכחות אאוזינופיליה עם נזק לאיברים ו/או תפקוד לקוי שלהם. כיוון ש-HES היא נדירה ובתת-אבחון, קשר להעריך את השכיחות הכוללת. הערכות מהימנות של ההיקף ו/או השכיחות של HES אינן זמינות בספרות, וישנו קושי בחישוב של אומדן שכיחות משמעותי, כיוון שרוב הפרסומים הם דיווחי מקרים או סדרות מקרים ללא מכנה אוכלוסייה. מחקר מארצות הברית של אמריקה (ארה"ב) העריך את השכיחות של HES מיאלופרוליפרטיבי / לוקמיה אאוזינופילית כרונית בין השנים 2001 ו-2005 והעריך ששיעור השכיחות המותאם לגיל היה 0.036 ל-100,000 נפשות. מנתונים אלה, גבולות השכיחות העליונים של כל סוגי ה-HES נאמדו בטווח של 0.18-0.36 לכל 100,000 נפשות .
במחקר של GlaxoSmithKline , באמצעות מסד הנתונים Clinical Practice Research Datalink בבריטניה, שכיחות חולים עם HES נעה בין פחות מ-0.04 ל-0.17 מקרים ל-100,000 נפשות במהלך ,2010-2018 והשכיחות נעה בין 0.15 ל-0.89 מקרים ל-100,000 נפשות באותה תקופה. מטרה עיקרית: להעריך את היעילות של דפמוקימאב 200 מ"ג תת-עורי (SC) הניתן כל 6 חודשים לעומת פלצבו במשתתפים עם HES בלתי מבוקר שמקבלים טיפול סטנדרטי (SoC) מטרת משנית: להעריך את ההוכחה התומכת ליעילות של דפמוקימאב 200 מ"ג תת-עורי (SC) כל 6 חודשים לעומת פלצבו על תוצאות קליניות מרובות במשתתפים עם HES בלתי מבוקר עם קבלת טיפול סטנדרטי (SoC) מטרות ביטוחית: להעריך את הבטיחות של דפמוקימאב 200 מ"ג תת-עורי (SC) כל 6 חודשים לעומת פלצבו במשתתפים עם HES בלתי מבוקר עם קבלת טיפול סטנדרטי (SoC) תקופה צפויה: תקופת ההתערבות במחקר היא 52 שבועות. המינון הסופי של התערבות המחקר יינתן בשבוע 26. תתקיים תקופת מעקב באורך של 4 שבועות לכל היותר עבור כל המשתתפים, כלומר,30 שבועות לאחר נטילת המינון האחרון.
הליכים: בדיקה גופנית, היסטוריה רפואית וטיפול קודם, אלקטרוקרדיוגרמה, אקו - לב, ספירומטריה בדיקות נשימה, מילוי שאלונים ויומנים, בדיקת דם ושתן.
Claudin 18.2 הוא חלבון החיוני להיווצרות צמתים הדוקים (tight junctions) בתאים. ביטוי Claudin18.2 מוגבל בדרך כלל לתאי אפיתל ממוינים בקיבה ולבלוטות הקיבה. אולם, כאשר מתרחשת טרנספורמציה ממאירה, Claudin 18.2 עלול להתבטא באופן שגוי ורציף ברקמת הגידול. מחקרים קליניים על נוגדנים חד שבטיים (mAbs) ניסיוניים המוכוונים נגד Claudin 18.2 בשילוב עם כימותרפיה הצביעו על יעילות בקרב מטופלים עם גידולים בקיבה החיוביים ל-Claudin 18.2 בנוסף, תצמידי נוגדן-תרופה (ADCs) עשויים לשפר את יעילות הכימותרפיה תוך הפחתת הרעילות לתאים שאינם תאי המטרה. על כן, ייתכן שיהיו ל MK-1200, שתינתן כמונותרפיה או בשילוב עם תרופות אחרות, יישומים טיפוליים נרחבים בתחום האונקולוגיה. המחקר יכלול מטופלים הסובלים ממחלות סרטן בשלב מתקדם בקיבה, בוושט, בדרכי המרה או בלבלב. מטופלים אלה עשויים להפיק תועלת מהטיפול ב-MK-1200, כי סוגי מחלות הסרטן האלה ידועים ככאלה המבטאים Claudin 18.2. מטרת המחקר: להעריך את הבטיחות והסבילות של טיפול מונותרפי ב-MK-1200 (חלק 1 וחלק 2)
המחקר הוא פרוספקטיבי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר שמטרתו לבחון את יעילות מוצר האנוביד למניעת זיהום ויראלי באולכוסייה בוגרת בריאה שנמצאים בסיכון לזיהום מוירוסים נשימתיים עקב חשיפה ומגע קרוב עם אנשים שייתכן ויש להם זיהום ויראלי נשימתי (לדוגמא SARS-CoV-2 או Influenza A/B). התרסיס הוא נוזלי ומספק חסם פעיל שמגן מפני ומנטרל וירוסים. תרסיס האף אנוביד מאושר לשיווק ושימוש באירופה ובארץ על ידי משרד הבריאות. תרסיס האף אנוביד הוא בקבוק פלסטיק שמכיל 2 תאים, תא אחד מכי סודיום כלוריד וסודיום ניטריט (נוזל) והתא השני מכיל סודיום כלוריד ותמיסת חומצה ציטריט (נוזל). שני התאים מכילים HPMC (חומר מעבה) ובנזלקוניום כלוריד (המשמש כחומר משמר). בזמן לחיצה על הבקבוק נוצר גז nitric oxide בתוך חלל האף של המשתמש. ה-HPMC מהווה חסם פיסי/מכני המונע כניסה של וירוסים מעבר לחלל האף. ה-pH החומצי של החומצה הציטריט מהווה חסם כימי נגד וירוסים. החסם הכימי מוגבר על ידי היווצרות nitric oxide בחלל האף, כך שנוצרת סביבה עוינת המונעת פעילות ויראלית.
בניסוי כלל הנסיינים (בין אם בקבוצת המחקר או הביקורת) ישתמשו בתרסיס האף לאחר היותם בסביבה עם סיכון גבוה לחשיפה לוירוסים נשימתיים. בניסוי הזה, מדובר בנסיינים שמשתתפים בכנס בינלאומי, כאשר רבים ממשתתפי הכנס הגיעו בטיסות בינלאומיות. קריטריונים להכללה: משתתפים בריאים אשר מלאו להם 18 ואשר לא אובחנו עם וירוס נשימתי במהלך 8 השבועות לפני המחקר יהיו מועמדים להשתתפות במחקר. קריטריונים לאי הכללה: שימוש במסיכת אף/פה במהלך ההשתתפות בכנס, שימוש בתרסיס אף שהוא שונה ממוצר המחקר, נשים בהריון או מניקות, שימוש בטיפול חמצן משלים כלשהו וכל מצב בריאותי שלא מאפשר להשתתף במחקר (כגון רגישות למרכיבי המוצר ו/או חריגות בחלל האף). קריטריונים להוצאה: בדיקת אנטיגן מהירה חיובית (ל-covid ו/או לInfluenze A/B ) ביום 1 של המחקר. כלל המועמדים יקבלו הסבר על המחקר, מטרתו והפרוצדורות הכרוכות בהשתתפות. משתתפים אשר יימצאו מתאימים למחקר בהתבסס על קריטריוני ההכללה וההוצאה ואשר מעוניינים להשתתף יחתמו על טופס הסכמה אלקטרוני.
לאחר החתימה, המשתתפים יעברו רנדומיזציה ביחס 1:1 ויקבלו קוד ייעודי למחקר. לאחר מכן המשתתפים יקבלו ערכת מחקר עם תרסיס אף ENOVID שמכיל את החומר הפעיל (קבוצת מחקר) או תמיסת סליין (קבוצת ביקורת), בהתאם לקבוצה המחקר אליה הם שויכו ברנדומיזציה. בנוסף, הערכה תכלול גם 4 בדיקות אנטיגן מהירות. המשתתפים יתבקשו לסרוק קוד QR על מנת לגשת ולצפות בסרטוני ההדרכות הבאים: הדרכה כיצד לבצע את בדיקות האנטיגן המהירות, כיצד להשתמש בתרסיס אף (תרסיס ENOVID / תרסיס ביקורת) וכיצד לרכוש תמונה של תוצאת בדיקת האנטיגן ולהעלותה למערכת איסוף הנתונים האלקטרונית. המשתתפים יתבקשו לצפות בסרטוני ההדרכות לפני ביצוע בדיקת האנטיגן הראשונה ולפני שימוש ראשון בתרסיס. תקופת המחקר תהיה עד 10 ימים מיום הגיוס למחקר. המשתתפים להתחיל להשתמש בתרסיס האף ביום שבו גויסו למחקר (תוך 8 שעות מהגיוס). במהלך תקופת המחקר, המשתתפים יהיו צריכים להשתמש בתרסיס האף במהלך 7 ימים מיום הגיוס, בהתאם להוראות השימוש. השימוש בתרסיס האף ייעשה מינימום 4 פעמים ביום ועד 6 פעמים ביום (2 התזות לכל נחיר בכל שימוש).
בדיקות אנטיגן מהירות יבוצעו בימים 1, 4, 7 ו-10 למחקר, בבוקר לפני השימוש הראשון בתרסיס האף. כלל הבדיקות יצולמו על ידי המשתתפים והתמונות של תוצאות הבדיקה יועלו למערכת איסוף הנתונים האלקטרונית. במידה והתוצאת הבדיקה ביום 1 תהיה חיובית, המשתתף לא ייכלל במחקר. איסוף מידע באמצעות מערכת איסוף נתונים אלקטרונית (Electronic Data Capture System) יכלול מידע דמוגרפי, היסטוריה רפואית בסיסית, שימוש בתרופות מסוימות, מתי וכמה פעמים הממשתתף השתמש בתרסיס האף, מתי התבצעו בדיקות האנטיגן ותוצאות הבדיקות. בנוסף, המשתתפים ידווחו תסמינים של זיהום נשימתי כגון גודש באף, שיעול וחום ו/או כל אירוע חריג או תופעה לא רצויה. איסוף הנתונים יבוצע ללא שום פרטים מזהים על מנת לשמור על אנונימיות של המשתתפים במחקר. משתתפים אשר עברו רנדומיזציה לקבוצת הביקורת והעלו תוצאה חיובית ל-Influenza A/B או ל-SARS-CoV-2 ייחשבו כנסיינים אשר השלימו את המחקר ותרסיס אף ENOVID עם חומר פעיל יסופק או יישלח אליהם באמצעות חברת שליחויות (לדוגמא DHL, FedEx וכו').
אף שמטופלים רבים עם סרטן שד חיובי לקולטן אסטרוגן/שלילי לקולטן גורם גדילה אפידרמלי אנושי 2 בשלב מוקדם עשויים להירפא ממחלתם בעזרת טיפול מקומי-אזורי מיטבי (ניתוח עם או ללא טיפול בהקרנות) וטיפול מערכתי (טיפול אנדוקריני [ET] עם או ללא כימותרפיה), מספר משמעותי של מטופלים עם מחלה בשלב 1 עד 3 יחוו הישנות של המחלה. הסיכון להישנות סרטן השד נמשך מעבר לחמש שנים לאחר מועד האבחון. מחקר רישום מגרמניה במטופלים עם סרטן שד חיובי לקולטני הורמונים בשלב מוקדם הראה שכיחות מצטברת של הישנות בשיעור 8.3% ו-14.0% לאורך חמש ועשר שנים, בהתאמה. מטה-אנליזה של 62,923 נשים עם סרטן שד חיובי ל-ER בשלב מוקדם שטופלו ב-88 ניסויים קליניים בהקצאה אקראית ונותרו ללא מחלה לאחר חמש שנים של טיפול אנדוקריני, שבוצעה על ידי הקבוצה השיתופית של ניסויי סרטן שד בשלב מוקדם (EBCTCG) הראתה כי הישנות סרטן השד התרחשה בקרב שיעור משמעותי של מטופלים במהלך חמש עד 20 השנים הבאות, עם סיכון להישנות באתר מרוחק שנעה בין 10% ל-41%, כתלות בגודל הגידול, בסטטוס קשריות הלימפה ובדרגת הגידול.
לאחרונה, העדכון ממחקר TAILORx לאחר 12 שנים הראה כי שיעור ההישנות לאחר חמש שנים עלה על שיעור האירועים המוקדמים יותר. קמיזסטרנט (Camizestrant, AZD9833) היא מפרק קולטן אסטרוגן סלקטיבי מהדור החדש (ngSERD), פומי, חזק, ואנטגוניסט ER טהור שהוכיח פעילות אנטי-גידולית מבטיחה ופרופיל בטיחות חיובי כטיפול במטופלים עם סרטן שד מתקדם במחקרים SERENA-1 ו-SERENA-2. במחקר SERENA-2, קמיזסטרנט במינונים של 75 מ"ג ו-150 מ"ג הביאה לשיפור בחציון ההישרדות ללא התקדמות המחלה (PFS) של 3.5 חודשים וארבעה חודשים, בהתאמה, בהשוואה לפולבסטרנט (fulvestrant) (7.2 ו-7.7 לעומת 3.7 חודשים) בקרב מטופלים עם סרטן שד מתקדם והתקדמות המחלה לאחר קו אחד לפחות של טיפול אנדוקריני. נכון ל-30 באוגוסט 2022, דווחו האירועים החריגים הבאים בקשר לטיפול, שתאמו לפרופיל הבטיחות הידוע של קמיזסטרנט, ללא אותות בטיחות חדשים: 4.5% ו-26.0% מהמטופלים חוו אירועים של ברדיקרדיה (סינוס) ו-12.2% ו-24.7% מהמטופלים חוו אירועים של פוטופסיה בזרועות הטיפול של 75 מ"ג ו-150 מ"ג, בהתאמה. כל האירועים היו בדרגה 1 או 2.
מטרתו של מחקר שלב 3 זה היא להעריך אם קמיזסטרנט גורמת לשיפור בהישרדות ללא סרטן שד פולשני (IBCFS) בהשוואה לטיפול נלווה מקובל בקרב מטופלים עם סרטן שד בשלב מוקדם ER+/HER- שנמצאים בסיכון בינוני-גבוה או גבוה להישנות ושהשלימו טיפול מקומי דפיניטיבי, ללא עדות למחלה. הטיפול המקובל (SoC) המאושר כיום לטיפול אנדוקריני הוא מעכבי ארומטאז (AI) או טמוקסיפן (tamoxifen) (עם אגוניסט להורמון משחרר הורמון הצהבה [LHRH] נלווה שמתווסף בקרב נשים לפני גיל המעבר וסביב גיל המעבר ובקרב גברים) למשך חמש עד עשר שנים. בנוסף, מדינות מסוימות אישרו הוספה של אבמציקליב (abemaciclib) במהלך השנתיים הראשונות של הטיפול האנדוקריני עבור מטופלים בסיכון גבוה בלבד. מחקר זה יעריך את התועלת של קמיזסטרנט עם/ללא אבמציקליב לעומת טיפול אנדוקריני מקובל (מעכבי ארומטאז או טמוקסיפן עם/ללא אבמציקליב), עם שימוש מקביל באגוניסט ל-LHRH בקרב נשים לפני גיל המעבר וסביב גיל המעבר ובקרב גברים, כטיפול נלווה בסרטן שד בשלב מוקדם. משך הטיפול המתוכנן בכל אחת מהזרועות במסגרת המחקר יהיה שבע שנים (84 חודשים).
תקופת הגיוס הכוללת למחקר צפויה לעמוד על כ-42 חודשים. לפי הצפי, 5,500 מטופלים יעברו הקצאה אקראית למחקר. משך המחקר הכולל יעמוד על כ-14 שנים. במהלך המחקר ייאספו דגימות דם, דגימות להערכת סמנים ביולוגיים, דגימות חובה של הגידול, דגימת גידול להישנות המחלה, דגימות דם לבדיקות גנטיות.
מחקר שלב 1/2 זה יעריך את הבטיחות והיעילות של MK-3120, תצמיד נוגדן-תרופה (ADC) ניסיוני המכוון נגד Nectin-4 כמונותרפיה למשתתפים עם גידולים מוצקים בשלב מתקדם. בבני אדם, Nectin-4 מבוטא בדרך כלל בתאי הקרטינוציטים שבעור, בבלוטות הזיעה, בזקיקי השיער, באפיתל המעבר של שלפוחית השתן, בתעלות בלוטות הרוק, בוושט, בשד ובקיבה. כמו כן, Nectin-4 מבוטא במחלות סרטן רבות. MK-3120 נקשרת ל-Nectin-4 שעל קרום תאי הגידול באמצעות נוגדן מואנש נגד Nectin-4.ADCs וMK-3120 הם תצמידים אימונולוגיים חדשניים המנצלים את הספציפיות של mAbs לחלבונים כדי להיקשר לאנטיגנים המבוטאים על גבי תאי סרטן ולתקוף אותם באמצעות תרופה פעילה ציטוטוקסית.כך תוקפים את תאי הגידול בתרופה הציטוטוקסית תוך הפחתת הרעילות לתאים שאינם תאי המטרה. מחקר זה יכלול משתתפים עם סרטן תאי המעבר של שלפוחית השתן, סרטן קשקשי של הראש והצוואר, סרטן צוואר הרחם, סרטן רירית הרחם וסרטן שד השלילי לשלושת הסמנים.משתתפים כאלה עשויים להפיק תועלת מהטיפול ב-MK-3120 כי ידוע שתאי הסרטן מהסוגים האלה מבטאים רמות גבוהות של Nectin-4.
זהו ניסוי אקראי, כפול סמיות, בביקורת פלצבו. תקופת המעקב של 52 שבועות שבאה לאחר ההקצאה האקראית נחשבת מתאימה לחקר מדדי ההערכה העיקריים על הישנות של אי ספיקת לב (HF), אשפוזים ומוות מסיבה קרדיווסקולרית (CV). לשם הערכת המתן התוך ורידי (IV) של FCM בנבדקים עם חסר בברזל ועם אי ספיקת לב חריפה (AHF), יוקצו הנבדקים לקבוצות במהלך שהותם בבית החולים (האשפוז שהוביל להשתתפות במחקר) לאחר סיום הטיפול באירוע החריף שהוביל להשתתפות במחקר. כל הנבדקים ימשיכו לקבל את הטיפול המקובל הקבוע שלהם עבור HF, ומקרי חירום רפואיים יטופלו לפי הנוהל המקומי. מטרת הניסוי עיקרית היא להעריך את השפעת הטיפול התוך ורידי (IV) ב-FCM על אשפוזים חוזרים עקב אי ספיקת לב (HF) ועל מוות מסיבה קרדיווסקולרית, יחסית לפלצבו. מטרות הניסוי המשנית: להעריך, יחסית לפלצבו, את השפעת הטיפול IV ב-FCM על: - אשפוזים עקב HF, אשפוזים מסיבה קרדיווסקולרית, מתמותה מסיבה קרדיווסקולרית ותמותה מכל סיבה. - איכות החיים וסיווג המחלה לפי איגוד הלב של ניו יורק (NYHA). - סבילות ובטיחות.
משך השתתפות במחקר היא 52 שבועות (כלומר, 12 חודשים) מרגע ההקצאה האקראית. סוף המחקר מוגדר כמועד הביקור האחרון של המטופל האחרון. משך ההשתתפות מחולק לביקורים לפי הפירוט הבא: 1. ביקור סינון - האשפוז עקב AHF ייחשב לאשפוז שהוביל להשתתפות במחקר (index). ביקור הסינון מבוצע בבית החולים. 2. ביקור נקודת ההתחלה, הקצאה אקראית ומתן המנה הראשונה של טיפול המחקר - ביקור נקודת ההתחלה ייערך בבית החולים (בעת האשפוז שבעקבותיו הצטרף הנבדק למחקר) מיד לאחר שיתקבלו תוצאות בדיקות הדם מביקור הסינון. 3. ביקורים לאחר ההקצאה האקראית - הנבדקים יגיעו אל מרפאת החוץ בשבועות 6, 12, 24 ו-52 אחרי ההקצאה האקראית. בשבועות 2, 4 ו-36 אחרי ההקצאה האקראית ייצרו קשר טלפוני עם הנבדקים. נבדקים מתאימים יוקצו אקראית (1:1) ל-FCM או לפלצבו. FCM יסופק באמפולות 10 מ"ל. אמפולת 10 מ"ל אחת מכילה 500 מ"ג ברזל. טיפול המחקר יינתן בזריקת בולוס לא מהולה. המינון של טיפול המחקר (מ"ל) ייקבע לפי משקל הגוף של המטופל וערך ההמוגלובין (Hb) בביקורים המתאימים, שבהם יינתן טיפול המחקר.
המנה הראשונה של טיפול המחקר תינתן לכל הנבדקים שיעברו הקצאה אקראית ביום ההקצאה האקראית, כלומר בביקור 2, בזמן שהמטופל עדיין מאושפז באישפוז שהוביל להשתתפותו במחקר (Index). טיפולי המחקר הבאים יינתנו במסגרת הביקורים במרפאת החוץ בשבוע 6 (ביקור 3) ובשבועות 12 (ביקור 4) ו-24 (ביקור 5) רק לנבדקים שעדיין יש להם מחסור בברזל ושערך ההמוגלובין שלהם גדול שווה ל 8 ג'/ד"ל וגם קטן שווה ל- 15 ג'/ד"ל. מחסור בברזל מוגדר כרמת פריטין בסרום קטן מ- 100 ננוגרם (נ"ג)/מ"ל, או 100 נ"ג/מ"ל גדול שווה ל- פריטין בסרום וקטן שווה ל- 299 נ"ג/מ"ל, אם שיעור הרוויה של טרנספרין (TSAT) קטן מ- 20%. כמו כן, לנשים בעלות פוטנציאל להרות, בדיקת הדם לגילוי היריון צריכה להיות שלילית בביקור המתאים. נבדקים שעדיין יש להם מחסור בברזל ושערך ההמוגלובין שלהם גדול שווה ל- 8 ג'/ד"ל וגם קטן שווה ל- 15 ג'.ד"ל יתבקשו להגיע אל מרפאת החוץ לשם הזרקה של טיפול מחקר, לכל היותר שבעה ימים אחרי המועד שבו נלקחה דגימת הדם לבדיקת מחסור בברזל.
טיפול המחקר יוכן בידי איש צוות של המחקר שהסמיות אינה חלה עליו, בתוך מזרקים שחורים, ואחרי ההכנה יש לתת את טיפול המחקר מייד, תוך שימוש במסך (או באמצעי דומה) לשם שמירה על סמיותו של הנבדק. הנבדקים יהיו תחת השגחה למשך לפחות 30 דקות אחרי כל הזרקה של טיפול המחקר, לאיתור תופעות לוואי. אנשי הצוות שהסמיות אינה חלה עליהם לא יהיו מעורבים באף אחת מהבדיקות
1. רקע כללי RINGSIDE הוא מחקר שלב 2/3 אקראי בנבדקים עם גידולי דסמואיד מתקדמים, הכולל שני חלקים. חלק א הוא מחקר גלוי תווית למציאת משטר מינון; חלק ב הוא מחקר כפול סמיות בביקורת פלצבו שישתמש במשטר המינון שנבחר בחלק א. מחקר המשך גלוי תווית, שיתואר בפרוטוקול נפרד, מתוכנן עבור נבדקים שישלימו את חלק א (אחרי בחירת משטר הטיפול) או את חלק ב (אחרי ניתוח היעילות), וכן עבור נבדקים שטופלו בפלצבו בחלק ב, והייתה להם התקדמות של המחלה לפי בדיקה רדיולוגית שנסקרה באופן מרכזי, אשר יעברו לטיפול ב-AL102 במהלך חלק ב.
2. המטרה העיקרית היא: חלק א: המטרה העיקרית של חלק זה של המחקר היא להעריך את הבטיחות והסבילות של AL102 בנבדקים עם גידולי דסמואיד מתקדמים. חלק ב: המטרה העיקרית של חלק זה של המחקר היא להעריך את ההשפעות של AL102 על התקדמות המחלה בנבדקים עם גידולי דסמואיד מתקדמים.
3. משך המחקר: הנבדקים יקבלו AL102 עד להתקדמות המחלה, להופעת רעילות שאינה נסבלת או לביטול ההסכמה. הנבדקים ימשיכו להיבדק פעם בארבעה שבועות כמתואר בתוכנית הפעילות שבפרוטוקול.
4. ההליכים הצפויים במהלך המחקר: בדיקה גופנית מלאה ובדיקה גופנית ממוקדת בתסמינים, סימנים חיוניים, משקל, גובה, אק"ג עם 12 מוליכים, צילום רנטגן של החלק העליון (המקורב) של עצם השוקה, MRI/CT, רמת התפקוד לפי ECOG, הערכת המחלה לפי הקריטריונים RECIST 1.1, אירועים חריגים, מילוי שאלונים, איסוף דגימת גידול. בדיקות מעבדה (מקומיות) בדיקת דם, בדיקת שתן כללית, בדיקת היריון, דם לבדיקות PK, דם לבדיקות סמנים ביולוגיים (cfDNA, mRNA).
פיברומיאלגיה היא תסמונת המאופיינת בכאב כרוני מפושט הפוגע באיכות החיים ומתלווה להפרעות נוספות כגון עייפות, הפרעות שינה וחוסר תפקוד קוגניטיבי. עם מיטב אפשרויות הטיפול הקיימות, חולות פיברומיאלגיה רבות ממשיכות לסבול מכאב חזק והגבלה בתפקוד. מיקרוביום המעיים מורכב ממספר עצום של מיקרואורגניזמים. הרכב זה הינו דינאמי ומושפע מגורמים הקשורים לאדם ולסביבה. מחקרים רבים הראו שינויים בהרכב המיקרוביום במחלות רבות שכוללות תסמונות כאב כרוני שונות כמו תסמונת המעי הרגיז, כאבי אגן כרוניים ותסמונת עייפות כרונית. צוות המחקר שלנו הראה שינוי בהרכב המיקרוביום אצל חולות פיברומיאלגיה. מחקרים קליניים בדקו את יעילות ובטיחות השתלת צואה (FMT-fecal microbiota transplantation) במחלות רבות שכוללות מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון וטרשת נפוצה וגם תסמונת העייפות הכרונית שדומה לפיברומיאלגיה. המחקרים הראו שטיפול בהשתלת צואה הינו טיפול בטוח עם תופעות לוואי קלות שחולפות תוך כמה ימים. דווחו תופעות לוואי חמורות בשכיחות נמוכה מאוד.
במחקרים שלנו על עכברים, מצאנו כי השתלת צואה מחולות פיברומיאלגיה, אך לא מבריאים, לעכברים germ-free (GF) או לעכברים שטופלו באנטיביוטיקה, מעוררת סימפטומים של פיברומיאלגיה. יתר על כך, נמצא שעכברים אלה מחלימים מסימפטומים של פיברומיאלגיה בעקבות השתלת צואה מבריאים. לאור הממצאים המעודדים בעכברים, ערכנו לאחרונה ניסוי פיילוט במטרה לבדוק את יעילות השתלת צואה מתורמות בריאות לחולות פיברומיאלגיה בהקלה על תסמיני המחלה. ניתוח התוצאות הראשוני שערכנו כלל ארבע עשרה משתתפות עם פיברומיאלגיה חמורה שקבלו 5 השתלות צואה במהלך 8 שבועות. שבוע לאחר השתלת הצואה האחרונה, עוצמת הכאב ירדה ב-2 נקודות או יותר (על סולם 0-10) אצל 12 מתוך 14 המשתתפות, מה שהביא לירידה מובהקת בעוצמת הכאב הממוצעת. בסך הכל, העומס הסימפטומי ירד, ודיווחי החרדה, הדיכאון, איכות השינה ואיכות החיים השתפרו באופן מובהק. הטיפול בסך הכל נסבל היטב ותופעות הלוואי כללו בעיקר עייפות ותסמינים קלים במערכת העיכול. לא נצפו תופעות לוואי חמורות.
המחקר הנוכחי הוא מחקר פרוספקטיבי בהקצאה אקראית, מבוקר וכפול סמיות שמטרתו לבדוק את יעילות השתלת צואה מתורמות בריאות לחולות פיברומיאלגיה בהקלה על תסמיני המחלה. יגויסו 100 חולות פיברומיאלגיה שיימצאו מתאימות לקרטריוני ההכללה במחקר ויסכימו להשתתף ולחתום על טופס הסכמה מדעת. ההשתתפות במחקר תימשך כ-31 שבועות ותכלול 14 ביקורים במכון לרפואת כאב ו-6 ביקורים טלפוניים. המטופלות ישובצו באופן אקראי באחת מ-3 זרועות המחקר: 1. 25 משתתפות תקבלנה השתלת צואה מנשים בריאות במהלך תקופת הטיפול וכטיפול אחזקה במהלך תקופת המעקב (זרוע Active-active). 2. 25 משתתפות תקבלנה השתלת צואה מנשים בריאות במהלך תקופת הטיפול ופלצבו (טיפול דמה) כטיפול אחזקה במהלך תקופת המעקב (זרוע Active-sham). 3. 50 משתתפות תקבלנה פלצבו (טיפול דמה) במהלך תקופת הטיפול וכטיפול אחזקה במהלך תקופת המעקב (זרוע Sham-sham). בחלק מהביקורים החולות ימסורנה דגימות צואה, יעברו בדיקות דם וימלאו שאלונים. בכל הביקורים יתועדו תופעות לוואי במידה והיו.
במהלך המחקר יבחן השיפור בחדות הראייה של העין העצלה ותפקוד ראיית העומק אשר מעידה על דרגת שיתוף הפעולה בין העיניים. בנות ובנים בגילאים 4-9 בריאים יוכלו להשתתף בניסוי בן 16 שבועות וביקור מעקב לאחר 12 שבועות.
במסגרת הניסוי אנו מבקשים לטפל בסרטן ריאה מתקדם שמותמר במוטציה בגן STK11 . הטיפול במסגרת הניסוי יוצע למטופל לאחר טיפול קודם בכימותרפיה ובאימונותרפיה. חסר בפעילות של החלבון STK11 הידוע גם בשמו 1LKB גורם להפרעה מטבולית קשה ולשינויים בתא הסרטני שהופכים אותו לעמיד לטיפולים הרגילים באמצעות כימותרפיה / אימונותרפיה. מאידך, מוטציות בגן STK11 חושפות את התא הסרטני לרגישות-יתר למעכבי קומפלקס I מיטוכונדריאלי. התרופה M2001 הדגימה עיכוב והרג ספציפי של תאי סרטן מותמרים ב STK11, ולכן יש הגיון במתן תרופה זו לחולים בשלב מתקדם של סרטן ריאה הנושא מוטציה ב STK11 .
בשנים האחרונות, השימוש בחומרים פסיכדליים, ובפרט ,MDMA כתוספת לפסיכותרפיה לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטיתpost traumatic stress disorder; PTSD) ) זכה להתעניינות רבה כגישה טיפולית מבטיחה, אך טרם נחקר לעומקו. מטרת המחקר הנוכחי היא להעמיק את ההבנה של המנגנונים הנוירוביולוגיים העומדים בבסיס יעילות הטיפול ב- MDMA בשילוב עם פסיכותרפיה (MDMA-AT) בקרב מטופלים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית על רקע שירות קרבי בצבא. המחקר כולל מפגש סריקה לפני פרוטוקול טיפול ב- MDMA-AT ומפגש זהה נוסף לאחריו, כשהמדידות יושוו ושינויים מוחיים יקושרו לשינויים קליניים בעקבות הפרוטוקול הטיפולי. המחקר יבחן את השפעת הטיפול על מבנה ופעילות המוח על ידי רצפי סריקה מבניים (T1, diffusion tensor imaging) ותפקודיים (במצב מנוחה וכן בזמן מטלה). במהלך הניסוי יוקלטו מדדים פיזיולוגיים של מוליכות עור, קצב לב, מתח שריר וקצב נשימה. מכשור ההקלטה הוא ייעודי לסביבת הסורק.
פרוטוקול חדשני לטיפול ב-PTSD (פוסט טראומה) המבוסס על אימון במשוב של אזור מוחי האחראי על ניהול רגשות (אמיגדלה). במחקרים קודמים, אזור זה נמצא כמדד מוחי מקדים לפגיעות לPTSD לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. במסגרת הטיפול, המשתתפים לומדים להגמיש ולשלוט בפעילות המוחית שלהם מאזור האמיגדלה, באמצעות משוב ממדיה רב-חושית ייחודית (תמונות נעות וצלילים משתנים); שיטה המוכרת בשם נוירופידבק. הטיפול מאפשר לתת משוב על פעילות האמיגדלה הנמצאת בעומק המוח, באמצעות מדד EEG ייחודי שפותח במעבדה של פרופ' הנדלר ומבוסס על הדמיה משולבת עם MRI תפקודי. מערך המחקר כולל 6-8 מפגשים. בכל מפגש טיפולי המשתתפים מקבלים משוב על פעילות האמגידלה ודרך משוב זה לומדים בהדרגה לווסת את פעילות המערכת הרגשית, מה שצפוי להוביל לשיפור משמעותי בסימפטומים הקשורים לטראומה.
מחלת תאי חרמש (SCD) היא הפרעה תורשתית חמורה ומסכנת חיים של המוגלובין שבמסגרתה תאי הדם האדומים, הנושאים חמצן ברחבי הגוף, מתפתחים בצורה לא תקינה, הופכים לנוקשים וצורתם מתעצבת בצורת סהר (צורת חרמש). התאים מתים בטרם עת, ומותירים מחסור בתאי דם אדומים בריאים (אנמיה חרמשית) והם יכולים לחסום את זרימת הדם באופן הגורם לכאב (משברי כאב של תאי חרמש). כאב ותשישות הם תסמינים של מחלת תאי חרמש. SCD משפיעה על כ-35,000 עד 164,000 אנשים באירופה, ועל מיליונים נוספים ברחבי העולם. אף על פי שקיימות אפשרויות טיפול חדשות לטיפול ב-SCD בשנים האחרונות, לא הוכח כי אף אחד מהטיפולים האלה מביא לשיפור הן של האנמיה והן של משברי הכאב של תאי החרמש, ואלו הן שתי המטרות העיקריות של שלב 3 במחקר. נוסף על כך, אפשרויות הטיפול הזמינות אינן עובדות עבור כולם ואינן זמינות בכל רחבי העולם, והן בדרך כלל נותנות מענה רק לחלק אחד מהמחלה, או שהן מוגבלות על ידי תופעות הלוואי שלהם.
לכן, קיים צורך רפואי משמעותי שאין עבורו מענה לטיפולים בטוחים ויעילים ל-SCD, שמביאים הן לשיפור באנמיה והן להפחתה במשברי הכאב מתאי חרמש. מיטפיבאט, ,Mitapivat (תרופת המחקר) נחקרת כטיפול אפשרי למחלת תאי חרמש. מיטפיבאט היא תרופה הנצמדת לחלבון ספציפי (החלבון פירובאט קינאז (PKR) הספציפי לתאי דם אדומים) שעשוי לספק לתאי דם אדומים אנרגיה רבה יותר. הדבר עשוי לעזור לתאי הדם האדומים לחיות זמן רב יותר, עשוי לעזור בעצירת התהליך הגורם לתאי הדם האדומים להפוך לחרמשיים, ועשוי לעזור לגוף לשמור על רמות תקינות של תאי דם אדומים. מחקר זה מחולק לשלושה חלקים שונים (שלב 2, שלב 3 והארכה בתווית פתוחה). המטרות העיקריות של שלב 2: לקבוע את מינון שלב 3 המומלץ של מיטפיבאט באמצעות הערכת ההשפעה של שתי רמות מינון של מיטפיבאט לעומת פלצבו על: -אנמיה בקרב נבדקים עם מחלת תאי חרמש (SCD) -בטיחות המטרות העיקריות של שלב 3: לקבוע את ההשפעה של מיטפיבאט לעומת פלצבו על: -אנמיה בקרב נבדקים עם מחלת תאי חרמש (SCD) -משברי כאב של תאי חרמש (SCPCs) בקרב נבדקים עם SCD
אוכלוסייה מיוחדת: אוכלוסיות המחקר עבור חלקי שלב 2 ושלב 3 יכללו נבדקים בני 16 שנים ויותר. נבדקים בני 16 או 17 שנים חייבים להיות לאחר סיום ההתבגרות המינית הגופנית. משך הזמן הצפוי לטיפול ומעקב: משך ההשתתפות של נבדק בחלק של שלב 2 הוא עד 4.5 שנים (236 שבועות), כולל: -תקופת סינון בת 4 שבועות -תקופת טיפול בת 228 שבועות: *תקופת טיפול כפול סמיות בת 12 שבועות *תקופת הארכה בתוית פתוחה בת 216 שבועות - ביקור מעקב בטיחות כ-4 שבועות לאחר המנה האחרונה של תרופת המחקר משך ההשתתפות של נבדק בחלק של שלב 3 הוא עד 5.3 שנים (276 שבועות), כולל: -תקופת סינון בת 4 שבועות -תקופת טיפול בת 268 שבועות *תקופת טיפול כפול סמיות בת 52 שבועות *תקופת הארכה בתווית פתוחה בת 216 שבועות -ביקור מעקב בטיחות כ-4 שבועות לאחר המנה האחרונה של תרופת המחקר
ההליכים השונים במהלך הניסוי במהלך ביקורי המחקר, המשתתפים יתבקשו למלא שאלונים לגבי תחושתם הכללית. יתכן שיבוצעו בדיקה גופנית, אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג; למדידת הפעילות החשמלית של הלב), אקו לב (להצגת תנועות הלב), סריקת DXA (לבחינת בריאות העצם), דגימות דם לבדיקות מעבדה, בדיקות סרום ושתן לגילוי היריון לנשים, בדיקות שתן ומבחן הליכה בן 6 דקות להערכת הפעילות הגופנית. רופאי המחקר ידונו בהיסטוריה הרפואית של המשתתף ובתרופות שהוא נוטל כעת.
סרטן שד הוא הסרטן השני הנפוץ ביותר בעולם והסרטן שמאובחן בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב נשים, עם 2.26 מיליון מקרים חדשים וכ-684,000 מקרי מוות בשנת 2020. כ-80% מכל מקרי סרטן השד מבטאים את קולטני האסטרוגן (ER) ורוב מקרי הסרטן הללו תלויים ב-ER לצמיחת הגידול והתקדמותו, ולכן טיפול הורמונלי הוא אבן הפינה של הטיפול בסרטן שד החיובי ל-ER. טיפול אנדוקריני נחשב כטיפול המרכזי לסרטן שד חיובי ל-ER ושלילי ל-HER2, ויש לשקול אותו עבור כל המטופלים עם סרטן שד מוקדם (EBC) חיובי ל-ER. טמוקסיפן (Tamoxifen) ומעכבי ארומטאז (קבוצת תרופות טיפול מסוג AI) הם כיום אפשרויות הטיפול העיקריות לטיפול אנדוקריני ב-EBC. שניהם יעילים ומפחיתים את הסיכון להישנות בקרב מטופלים עם סרטן שד מוקדם. עם זאת, למרות היעילות של טיפולים אנדוקריניים זמינים, מטופלים רבים חווים בסופו של דבר הישנות של המחלה או מפתחים עמידות לתרופות אלה, ולכן זקוקים לטיפול נוסף לשליטה אופטימלית במחלה.
אפשרויות טיפול אנדוקריני, טיפולי AI וטמוקסיפן קשורות לאירועים חריגים שונים. כיום, רק כ-60% מהמטופלים מצליחים להשלים 5 שנים של טיפול אנדוקריני אדג'ובנטי. רעילות המקושרת לטיפול היא מחסום מרכזי חשוב העומד בפני יישום מלא של טיפול יעיל בסרטן, ורק 40-69% מהמטופלים עם סרטן השד נוטלים טיפול הורמונלי אדג'ובנטי לכל אורך לוח הזמנים האופטימלי. לפיכך, נראה כי גם הטיפול האדג'ובנטי המקובל בן 5 השנים נתון למגבלות של אפשרויות הטיפול הזמינות כיום. מגבלות אלה הובילו לחיפוש אחר טיפולים אנדוקריניים חלופיים עם יעילות ובטיחות מוגברות. מחקר GO42784 נועד להראות אם השימוש בגירדסטראנט (giredestrant) במשך 5 שנים לאחר הניתוח יוביל לשיפור התוצאות בקרב משתתפים עם EBC. גירדסטראנט תושווה לטיפול האנדוקריני המקובל הנוכחי. צפוי כי גירדסטראנט תספק אפשרות נוספת לשיפור תוצאת הטיפול האדג'ובנטי וסבילות עבור מטופלים עם סרטן שד המגיב להורמונים. מטרת מחקר זה היא להעריך את היעילות והבטיחות של גירדסטראנט.
במחקר ישתתפו נשים וגברים בני 18 שנים ומעלה עם סרטן שד מוקדם חיובי ל-ER ושלילי ל HER2 שהשלימו טיפול כימותרפיה (ניאו)אדג'ובנטי ועברו ניתוח. משתתפים מתאימים יוקצו אקראית ביחס של 1:1 לאחת מזרועות הטיפול הבאות: -זרוע א' (זרוע ניסיונית): גירדסטראנט במינון 30 מ"ג פעם ביום -זרוע ב' (זרוע הביקורת): טיפול לפי בחירת הרופא (TPC) במינון המתאים למרשם המקומי TPC מוגבל לטמוקסיפן או לאחד ממעכבי ה-AI מהדור השלישי שצוינו: אנאסטרוזול (anastrozole), לטרוזול (letrozole) או אקסמסטאן (exemestane). המשתתפים יטופלו עם גירדסטראנט או TPC במשך 5 שנים לפחות. המשך TPC לאחר 5 שנים נתון לשיקול דעתו של החוקר ובהתאם לטיפול המקובל המקומי. משך ההשתתפות הכולל במחקר עבור כל אדם צפוי להיות כ 10 שנים (5 שנות טיפול ולאחר מכן 5 שנות מעקב).
המשתתפים יטופלו עם גירדסטראנט או TPC במשך 5 שנים לפחות. המשך TPC לאחר 5 שנים נתון לשיקול דעתו של החוקר ובהתאם לטיפול המקובל המקומי. משך ההשתתפות הכולל במחקר עבור כל אדם צפוי להיות כ 10 שנים (5 שנות טיפול ולאחר מכן 5 שנות מעקב). הליכים שונים במהלך הניסוי קבלת הסכמה, סקירת היסטוריה רפואית, שאלונים שונים, סימנים חיוניים, בדיקה גופנית, דימות שד, אק"ג, דגימות דם ושתן למעבדה, צפיפות מינרלים בעצם, דם ורקמת גידול עבור סמנים ביולוגיים, ריצוף אקסום מלא, ריצוף כלל גנומי
ליפודיסטרופיה (LD) היא קבוצה נדירה, הטרוגנית של תסמונות, המאופיינת באובדן מלא או חלקי ולעיתים קרובות מתקדם, או היעדר, של רקמת שומן תת-עורית. בגלל אובדן רקמת השומן, רמות ההורמון לפטין המופרש בתאי השומן בחולי LD הן נמוכות מאוד. דבר זה משבש את מערכת הגוף שמטרתה היא ויסות השימוש באנרגיה והאחסון שלה, וכתוצאה מכך מתרחשת הצטברות של שומנים באתרים חריגים כמו הכבד והשריר. הפרעות מטבוליות מתרחשות לעתים קרובות אצל חולי LD, כולל הפרעות מטבוליות חמורות כמו עמידות לאינסולין עם היפראינסולינמיה וסוכרת כתוצאה מכך; מחלת כבד שומני מסוג סטאטוזיס (steatosis) או סטאטוהפטוזיס (steatohepatitis); ודיסליפידמיה עם היפרטריגליצרידמיה חמורה.
ליפודיסטרופיה מאובחנת לרוב בשלב מאוחר של מהלך המחלה או נותרת בלתי מאובחנת. קיימות 4 קטגוריות עיקריות של LD; על פי האטיולוגיה ניתן לסווג אותה כמולדת או נרכשת, ועל ידי התפלגות המחסור ברקמת השומן ככוללת (מלאה) או חלקית, המאופיינת באובדן סלקטיבי של שומן מאזורים שונים בגוף. מחקר זה מתמקד בחולים עם LD חלקית (PL). לאנשים עם ליפודיסטרופיה חלקית משפחתית (familial partial lipodystrophy (FPLD)) יש לעיתים קרובות שומן תת-עורי מופחת בזרועות וברגליים, ובאזורי הגו, ולעתים הם ללא אבדן שומן כלל. לעומת זאת, אנשים המושפעים מן המחלה עלולים לסבול מהצטברות עודפת של שומן תת-עורי באזורים אחרים בגוף, במיוחד באזור הצוואר, הפנים והאזורים התוך-בטניים.
המחקר מתוכנן עם תקופת הרצה של 6 שבועות ותקופת טיפול של 12 חודשים עם ביקורי מעקב לבטיחות בחודש 13 ובחודש 15. משך המחקר הכולל צפוי להיות כ- 50 חודשים, כאשר סיום המחקר מוגדר כביקור האחרון של הנבדק האחרון.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ההשפעה של פסילוסיבין על המיקרוארכיטקטורה של שנת ה-REM באנשים המאובחנים עם דיכאון. מחקרי דיכאון מצאו שמתן חד פעמי של פסילוסיבין משפר דיכאון לתקופה של עד חודש, מחקר זה בוחן האם שיפור בדיכאון נמצא בקורלציה לשנת ה-REM. אנו משערים כי בקרב חולים הסובלים מדיכאון נטילת פסילוסיבין תאריך את ה- REM latency, תפחית את משך ה-REM, תקטין את צפיפות ה-REM (החלק הפאזי) ותגדיל את החלק הטוני של ה-REM.
נכון להיום, הצורך הרפואי הגדול ביותר שטרם נמצא לו מענה בתחום הטיפול בזיהומים חיידקיים מתמקד בעמידות רב-תרופתית (MDR) של חיידקי bacillus גראם-שליליים אווירניים, לרבות החיידקים האנטריים, והחיידקים הלא-מתסיסים P. aeruginosa, A. baumannii ו-S. maltophilia. מטרת הפיתוח הקליני של ספידרוקול (S-649266) היא לספק ראיות מספיקות ליעילות הטיפול עבור זיהומים חמורים בחיידקים גראם-שליליים בשורה של אתרי זיהום - זיהומים שעלולים להיות מסכני חיים, וכן פרופיל בטיחות הולם עבור התוויות אלה במקומות שבהם ישנו צורך רפואי ברור שטרם נמצא לו מענה. ניסוי קליני בקרב מטופלים עם זיהום מסובך בדרכי השתן (cUTI) הושלם לאחרונה, ובו הודגם כי ספידרוקול הראתה יעילות במטופלים עם cUTI שהיו בסיכון לזיהומים עקב עמידות רב-תרופתית (MDR). מטרת מחקר זה היא לספק ראיות ליעילותה של ספידרוקול בטיפול בזיהומים חמורים במטופלים מבוגרים עם דלקת ריאות, עם cUTI או עם זיהומים במחזור הדם (BSI)/ אלח דם, הנגרמים מפתוגנים גראם-שליליים עמידים לקרבפנם.
אנו פונים למטופלים לצורך השתתפות במחקר זה אם הם אובחנו כחולים בזיהום חמור הנגרם על ידי חיידקי bacillus עמידים לקרבפנם. משך המחקר עבור כל נבדק: כ-5 עד 7 שבועות. מטופלים מתאימים ישובצו באופן אקראי לאחת מתוך שתי קבוצות המחקר הבאות: (1) ספידרוקול, תרופת המחקר, או (2) הטיפול הזמין הטוב ביותר, באמצעות התרופות האנטיביוטיות הנחשבות כטיפול המקובל, על פי בחירת החוקר. תרופת המחקר תינתן בעירוי תוך-ורידי (דרך וריד) בעירוי שיימשך 3 שעות. כמות תרופת המחקר ותדירות המתן עשויה להשתנות בהתאם לבריאות כליותיו של המטופל. הליכי המחקר ומתן תרופת המחקר או מתן הטיפול הזמין הטוב ביותר צפויים להימשך 7 עד 14 ימים ועשויים להימשך עד 21 ימים. הליכי מעקב יתקיימו במשך 4 שבועות לכל היותר לאחר סיום מתן תרופת המחקר או סיום מתן הטיפול הזמין הטוב ביותר. כל המטופלים יהיו במעקב לבטיחות במשך כ-28 יום לאחר סוף המחקר.
המטופלים יתבקשו להשלים את הבדיקות וההליכים הבאים: בדיקה גופנית מלאה, כולל גובה ומשקל גוף מדידת סימנים חיוניים (לחץ דם, חום גוף, קצב לב וקצב נשימה) אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג) בדיקות דם ושתן שגרתיות בדיקות דם מיוחדות בדיקה/בדיקות לנוכחות חיידקים במקום הזיהום ובדם המטופל בדיקת רמת החמצן בדם המטופל בדיקה קלינית של סימנים ותסמינים הקשורים לזיהום וצילומי רנטגן בדיקת דם או שתן לגילוי היריון
שכבת תאי האנדותל בקרנית מתפקד כמאין משאבה המווסתת את מאזן הנוזלים בקרנית. צפיפות התאים הממוצעת באדם מבוגר הינה 2500/ממ, ירידה בצפיפות בתאים במהלך החיים מובילה לתת ספיקה, כאשר הצפיפות יורדת ל500 תאים לממ, ישנה אי ספיקה של שכבה האנדותל והקרנית נעשית בצקתית ועכורה. מה שמוביל לכאב ופגיעה בראייה. במקרים אלו הטיפול המקובל הינו השתלת קרנית. טיפות עיניים מסוגripasudil hydrochloride hydrate (Glanatec 0.4%) הם מסוג מעכבי Rho-associated Kinase וניתנות כהתוויה לטיפול בגלאוקומה. תופעת לוואי של התרופה הינה השפעה על ריפוי תאי האנדותל ושגשוג תאי האנדותל. בספרות מתועדים מקרים של שגשוג תאי וריפוי האנדותל לאחר הסרה של השכבה הצמודה לאנדותל - basement membrane ומתן ripsududil לבצקת בקרנית על רקע של פגיעה בשכבת האנדותל . מטופלים אשר יגיעו למרפאת קרנית בברזילי ויענו על קריטריוני המחקר יוזמנו להשתתף במחקר. במהלך ביקורי ההגעה יבוצעו בדיקות שונות כגון: בדיקת עיניים, עובי קרנית וספירת תאי אנדותל.