ליפודיסטרופיה (LD) היא קבוצה נדירה, הטרוגנית של תסמונות, המאופיינת באובדן מלא או חלקי ולעיתים קרובות מתקדם, או היעדר, של רקמת שומן תת-עורית. בגלל אובדן רקמת השומן, רמות ההורמון לפטין המופרש בתאי השומן בחולי LD הן נמוכות מאוד. דבר זה משבש את מערכת הגוף שמטרתה היא ויסות השימוש באנרגיה והאחסון שלה, וכתוצאה מכך מתרחשת הצטברות של שומנים באתרים חריגים כמו הכבד והשריר. הפרעות מטבוליות מתרחשות לעתים קרובות אצל חולי LD, כולל הפרעות מטבוליות חמורות כמו עמידות לאינסולין עם היפראינסולינמיה וסוכרת כתוצאה מכך; מחלת כבד שומני מסוג סטאטוזיס (steatosis) או סטאטוהפטוזיס (steatohepatitis); ודיסליפידמיה עם היפרטריגליצרידמיה חמורה.

ליפודיסטרופיה מאובחנת לרוב בשלב מאוחר של מהלך המחלה או נותרת בלתי מאובחנת. קיימות 4 קטגוריות עיקריות של LD; על פי האטיולוגיה ניתן לסווג אותה כמולדת או נרכשת, ועל ידי התפלגות המחסור ברקמת השומן ככוללת (מלאה) או חלקית, המאופיינת באובדן סלקטיבי של שומן מאזורים שונים בגוף. מחקר זה מתמקד בחולים עם LD חלקית (PL). לאנשים עם ליפודיסטרופיה חלקית משפחתית (familial partial lipodystrophy (FPLD)) יש לעיתים קרובות שומן תת-עורי מופחת בזרועות וברגליים, ובאזורי הגו, ולעתים הם ללא אבדן שומן כלל. לעומת זאת, אנשים המושפעים מן המחלה עלולים לסבול מהצטברות עודפת של שומן תת-עורי באזורים אחרים בגוף, במיוחד באזור הצוואר, הפנים והאזורים התוך-בטניים.

המחקר מתוכנן עם תקופת הרצה של 6 שבועות ותקופת טיפול של 12 חודשים עם ביקורי מעקב לבטיחות בחודש 13 ובחודש 15. משך המחקר הכולל צפוי להיות כ- 50 חודשים, כאשר סיום המחקר מוגדר כביקור האחרון של הנבדק האחרון.