סרטן השחלות (OC) נחלק כיום למספר תתי-סוגים היסטולוגיים הנבדלים בהרכבם הגנטי ובמאפייניהם הקליניים, ועבורם נעשה כעת שימוש הולך וגובר בטיפולים מותאמים. עד לאחרונה, אפשרויות הטיפול עבור מטופלות שאובחנו לאחרונה עם סרטן שחלות היו ניתוח ציטורדוקטיבי עם טיפול אדג'ובנטי או ניאואדג'ובנטי בכימותרפיה (על פי רוב טיפול מבוסס פלטינום וטקסן) או עם כימותרפיה לבדה. בעוד שרוב המטופלות משיגות הפוגה מלאה לאחר השילוב של ניתוח ציטורדוקטיבי וכימותרפיה, לרובן (80% ומעלה) תהיה הישנות המחלה. מספר מחקרים קליניים הראו יעילות של מעכבים של נקודות הבקרה החיסוניות (נוגדן נגד CTLA-4, נוגדן נגד PD-1 ו/או נוגדן נגד PD-L1) במטופלות עם סוגים שונים של ממאירויות מוצקות, עם שיעורי תגובה של 5.9% עד 20.0% בסרטן השחלות.

מספר מחקרים קליניים הראו יעילות של מעכבים של נקודות הבקרה החיסוניות (נוגדן נגד CTLA-4, נוגדן נגד PD-1 ו/או נוגדן נגד PD-L1) במטופלות עם סוגים שונים של ממאירויות מוצקות, עם שיעורי תגובה של 5.9% עד 20.0% בסרטן השחלות. מחקר זה תוכנן לענות על הצורך המשמעותי שטרם ניתן לו מענה במטופלות עם סרטן שחלות נשנה ועמיד לפלטינום (PRROC) באמצעות השוואה בין השילוב של פמברוליזומאב (pembrolizumab) ושל משטר הטיפול המקובל המועדף (פקליטקסל פעם בשבוע עם או ללא בווציזומאב) לבין משטר הטיפול המקובל לבדו בקרב משתתפות עם PRROC שקיבלו לכל היותר שני קווים קודמים של טיפול מערכתי.