חשיפה לאירועים טראומטיים היא חוויה שכיחה ביותר. אחת התוצאות השליליות של חשיפה כזאת היא הפרעת דחק בתר חבלתית (PTSD) נשים מושפעות באופן לא פרופורציונלי על ידי PTSD, ובכל זאת הן אינן מיוצגות בספרות, מה שמונע הבנה מכניסטית של הסיכון הספציפי לנשים. מחקרים מתפתחים מצביעים על תפקיד מפתח במערכת הלימבית, מערכת עצבית המעורבת בעיבוד רגשי ובעלת פלסטיות ספציפית למין, התלויה בויסות אסטרוגני באירועי לחץ. PTSD קושר גם להכללת יתר של פחד, תגובת פחד מוגבת אל מול גירויים הדומים לגירויים מותנים בגירוי אוורסיבי. הכללת יתר זו אף היא בתפקוד הלמבי וקשורה לאסטרוגן. מטרת הפרויקט היא לגשר על פערים קיימים בהבנת המנגנונים ההתנהגותיים, העצביים והאנדוקריניים הקושירים אירועים טראומתיים להתפתחות PTSD. במחקר זה נבחן נשים שנחשפו לטראומה, שהוערכו קלינית על ידי קלינאית המחקר, וגויסו למחקר כך שמחציתן סובלות מPTSD ומחציתן לא. נשים אלו יוערכו בזמנים נמוכים וגבוהים של אסטרוגן במחזור שלהן, תוך שימוש ב1) הדמיית תהודה מגנטית (Rs-FC) במצב מנוחה
2) MTI משימה התנהגותית ממוחשבת מפני התנשמות ממוחשבת ו-3) רמות אסטרוגן אנדוגני. באופן ספציפי, אנו שואפים 1) לבחון את מערכות היחסים בין PTSD לקישוריות מוחית במנוחה בקרב נשים שנחשפו לטראומה 2) לבחון את התפקיד של הכללת יתר של פחד בקרב נשים עם PTSD , ו3) לבחון השפעות אסטרוגן על הכללת יתר של פחד ו-rs-FC לימבי. התוצאות ישמשו לביסוס מודל מקיף של הקשר בין אסטרוגן, פעילות עצבית ותגובה התנהגותית לאירועים טראומתיים ולזהות סמנים עצביים, התנהגותיים ואנדוקריניים של סיכון לPTSD. יש לתוצאות מחקר זה פוטנציאל לשיפור כלי האבחון וזיהוי יעדי דיוק להתערבות.