מרבית המטופלים עם ממאירות כיס השתן מתייצגים עם גידול שאינו חודר שריר המתאפיין בשיעורי הישנות והתקדמות גבוהים. מספר פקטורים קליניים ופתולוגיים קובעים את רמת הסיכון להישנות והתקדמות ובהתאם נקבע פרוטוקול הטיפול והמעקב. זיהוי גורמי סיכון נוספים ועיכובם יוכל להביא לירידה בשיעורי ההישנות. לפי מחקרים שונים, מסלול הסיגנל האנדרוגני מעורב בהתפתחות והתקדמות גידולי שלפוחית. לדוגמא תצפיות המראות שכיחות מוגברת בגברים לעומת נשים ושכיחות גבוהה לתחלואה כפולה עם סרטן ערמונית בו מעורבות אנדרוגנית מוכחת. הוכח גם כי גידולי שלפוחית מבטאים רצפטורים אנדרוגנים וכי רמתם קשורה בשרידות. מחקרים רטרוספקטיבים הראו כי שימוש בתרופות אנטי-אנדרוגניות מוריד התפתחות גידולי שלפוחית. לאור כל אלה ובהעדר מחקרים פרוספקטיביים בנושא, מחקר זה מתוכנן כמחקר פרוספקטיבי שיבדוק האם טיפול אנטי-אנדרוגני בדוטסטרייד מפחית הישנות גידולי כיס שתן לא חודרניים ואת הקשר לרמת ביטוי הרצפטור האנדרוגני. דוטסטרייד מעכב את האנזים ההופך טסטוסטרון לצורתו הפעילה ומשמש כיום לטיפול בהגדלת ערמונית שפירה.