סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) מתקדם מקומי או גרורתי הוא אחד הסוגים הנפוצים ביותר של סרטן ריאות. הסרטן נחשב למתקדם כאשר הוא התפשט לאזורים אחרים בגוף. תסמינים של מצב זה כוללים, בין השאר, קוצר נשימה, ירידה במשקל ושיעול דמי. מעכבי טירוזין קינאז (TKI) המעכבים קולטנים של גורם צמיחה אפידרמלי (EGFR) הם טיפול הקו הראשון (העיקרי) הסטנדרטי כיום ב-NSCLC המאריכים את ההישרדות ללא התקדמות המחלה (המוגדרת כמשך הזמן מתחילת הטיפול ועד להחמרת סרטן) ומעלים את שיעור ההישרדות הכללית (המוגדרת כמשך הזמן בו המשתתפים חיים מאז תחילת הטיפול בסרטן). עם זאת, פיתוח עמידות לטיפול קו ראשון ב-EGFR TKI הפך להיות הגורם העיקרי לכישלון הטיפול, מה שיצר אתגרים חדשים בפיתוח טיפול לחולים עם NSCLC. במחקר זה מתכננים החוקרים לשלב שני טיפולי מחקר,JNJ-61186372 (אמיבנטמב [amivantamab]) ו-JNJ-73841937 (לזרטיניב [lazartinib ]). אמיבנטמב הוא נוגדן חדשני המכוון לתקוף מספר מסלולי התנגדות של EGFR TKI והוכח כמפסיק את צמיחת NSCLC שעבר מוטציית EGFR.

לזרטיניב הוא EGFR TKI הניתן למטופלים עם NSCLC אשר לגידולים שלהם יש מוטציות EGFR. החוקרים משערים כי שילוב של אמיבנטמב עם לזרטיניב, שהינו EGFR TKI, ידכא את התפתחותם של מנגנוני התנגדות ויוכח כגישה יעילה לשיפור טיפול הקו הראשון ב-NSCLC מתקדם. שילוב תרופות זה (זרוע A) ייבדק כנגד אוסימרטיניב (osimertinib) (זרוע B), שהינו הסטנדרט הנוכחי לטיפול ב EGFR TKI. זרוע שלישית (זרוע C) תבדוק את פעילותו של טיפול חד-תרופתי בלזרטיניב (lazertinib), EGFR TKI חדשני שבמחקר שלב 2 נראה יעיל לפחות כמו אוסימרטיניב. בקצרה, החוקרים מבקשים ללמוד עד כמה שילוב הטיפולים הזה יכול להיטיב את עצירת התפתחותם של גידולי NSCLC בהשוואה לטיפול קו ראשון ב-NSCLC בשם אוסימרטיניב. מחקר זה יכלול את השלבים הבאים: שלב סינון: המשתתפים יעברו סינון שיימשך עד 28 ימים במטרה לבדוק אם הם מתאימים להשתתפות במחקר.

שלב טיפול: המשתתפים ישובצו לטיפול המחקר ביחס של 1:2:2 בזרועות A, B ו-C, בהתאמה. זאת אומרת שעבור כל שני משתתפים שישובצו בזרועות A ו-B, משתתף אחד ישובץ בזרוע C. הם ימשיכו לקבל את טיפול המחקר במחזורים של 28 ימים אלא אם כן הסרטן שלהם יחמיר או שהם יבקשו לפרוש מהמחקר. המשתתפים יקבלו שילוב של אמיבנטמב במינון 1,050 מ"ג או 1,400 מ"ג, כתלות במשקל גופם, ולזרטיניב במינון 240 מ"ג (זרוע A); אוסימרטיניב במינון 80 מ"ג ופלצבו תואם ללזרטיניב (זרוע B); לזרטיניב במינון 240 מ"ג ופלצבו תואם לאוסימרטיניב (זרוע C). המשתתפים שישובצו בזרועות B ו-C ורופאיהם לא ידעו אילו משני הטיפולים (אוסימרטיניב או לזרטיניב) הם מקבלים.

במהלך המחקר, המשתתפים יעברו הערכות ובדיקות שונות, כולל בדיקות דם, בדיקות עיניים, בדיקות גופניות, מדידות סימנים חיוניים (כגון קצב דופק, לחץ דם וחום גוף), אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג) וימלאו שאלונים. בנוסף לכך, החוקרים יבצעו צילומים בתוך הגוף באמצעות שימוש בהדמיית טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או דימות תהודה מגנטית (MRI) כדי להעריך אזורים של NSCLC מתקדם מקומי או גרורתי. תופעות הלוואי שידווחו על ידי המשתתפים יתועדו במהלך המחקר. דגימות דם יילקחו במספר נקודות זמן כדי להבין כיצד הגוף מגיב לטיפולים.שלב מעקב: משתתפים שיפסיקו את השתתפותם במחקר מכל סיבה שהיא יהיו במעקב מידי 3 חודשים כדי לאסוף מידע אודות טיפולים נוגדי סרטן שקיבלו לאחר השתתפותם במחקר ואודת מצב הסרטן שלהם. שלב זה יימשך עד למוקדם מבין הבאים: סיום המחקר, מוות, אובדן הקשר עם המשתתף לצורך מעקב או פרישת המשתתף. המחקר עשוי להמשך עד 5 שנים.