רקע
סוגי סרטן של ראש וצוואר, הכוללים סרטן בחלל הפה, בלוע האפי, בלוע ובגרון, מהווים כ-5% ממקרי הסרטן ברחבי העולם. כ- 680,000 מקרים חדשים של סרטן הראש והצוואר אובחנו בשנת 2012 ו-370,000 מקרי מוות שויכו למחלה זו. ההערכה היא כי מעל 61,000 אנשים יאובחנו בסרטן הראש והצוואר במהלך 2016 ומעל ל-13,000 ימותו מסרטן זה. הרוב המכריע של סוגי סרטן של הראש והצוואר הינו קרצינומות של תאי קשקש. קרצינומות של תאי קשקש של הראש והצוואר המערבות את חלל הפה, הגרון, הלוע הפומי, והלוע התחתון מהוות 75% מה-SCCHN ומקושרות באופן הדוק לשימוש באלכוהול ובטבק. SCCHN של הלוע הפומי מקושרת באופן הדוק גם עם זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) מסוג 16. בשני העשורים האחרונים, כמות סוגי סרטן הפה והגרון החיוביים ל-HPV עלתה באופן משמעותי, בעיקר באמריקה הצפונית, דבר המדגיש את התפקיד החשוב של זיהום ה-HPV בסרטן הפה והגרון.
למרות הירידה במספר המקרים של SCCHN שהינן שליליות ל-HPV, דבר התואם לירידה בשימוש במוצרי טבק ברחבי העולם,
יכולת הריפוי של גידולים שהינם שליליים ל-HPV נותרה נמוכה מן הרצוי. מתוך המטופלים שאובחנו לאחרונה ב-SCCHN, לכ-60% יש מחלה שהינה מתקדמת מקומית או איזורית. כתלות במקום הגידול, השלב והיכולת להסיר באופן ניתוחי, שיעורי הכשלון המקומי-איזורי יכולים לנוע בין 35% ל-65%. עם חציון של 1.9 שנים עבור הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) ושיעור מדווח של 61.2% עבור PFS במשך 3 שנים, מחלה זו תישנה מקומית בסופו של דבר בחלק נכבד מן המטופלים שטופלו, עם התפתחות גרורות מרוחקות בקרב 10% עד 30% ממטופלים אלו. אפשרויות הטיפול הקיימות כיום עבור קרצינומות מקומיות-איזוריות ועבור הישנויות מרוחקות הינן מוגבלות. התוצאים עבור שתי קבוצות ההישנות הינם עגומים, והמספר המוגבל של המטופלים שמתאימים לטיפול בעל פוטנציאל ריפוי עבור הישנות מקומית-איזורית של המחלה חשופים לרמה גבוהה של תמותה.
מטרות המחקר ומדדי הערכה:
מטרה עיקרית
להדגים כי הטיפול באבלומאב בשילוב עם הטיפול המקובל (SOC) בכימו-רדיותרפיה (CRT) הינו טוב יותר מהטיפול המקובל ב-CRT לבדה מבחינת הארכת הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) במטופלי קו ראשון בסיכון גבוה , עם SCCHN מתקדמת מקומית, שהינם מועמדים לטיפול דפיניטיבי ב-CRT עם ציספלטין.
מדד ההערכה העיקרי
הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) לפי גרסה 1.1 של הקריטריונים להערכת תגובה בגידולים מוצקים (RECIST) שעברו התאמה על פי הערכת חוקר .
תכנית המחקר:
זהו מחקר שלב 3, בינלאומי, רב מרכזי, בהקצאה אקראית, כפול סמיות, מקביל, בעל 2 זרועות, במטופלים עם SCCHN מתקדמת באופן מקומי (בחלל הפה, בלוע הפומי, בגרון, או בלוע התחתון) שאושרה באמצעות היסטולוגיה ולא טופלה בעבר והינם מועמדים לטיפול דפיניטיבי ב-CRT עם ציספלטין. המחקר מתוכנן עם מטרה עיקרית של הדגמת העליונות של הטיפול המשולב של אבלומאב עם הטיפול המקובל ב-CRT יחסית לטיפול המקובל ב-CRT בלבד בהארכת הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS).
ניתוח ביניים אחד של הערכת PFS יתבצע על מנת לאפשר הפסקה מוקדמת של המחקר עקב חוסר תועלת או לשם הדגמה מוקדמת של עליונות האבלומאב בשילוב עם הטיפול המקובל ב-CRT בהשוואה לטיפול המקובל ב-CRT בלבד, ועל מנת להעריך את הבטיחות של אבלומאב בשילוב עם הטיפול המקובל ב-CRT.
כ-640 מטופלים סהundefinedכ יעברו הקצאה אקראית ביחס של 1:1 לזרוע A (אבלומאב + טיפול מקובל
ב-CRT) או לזרוע B (פלצבו + טיפול מקובל ב-CRT). ההקצאה האקראית תרובד על פי שלב הגידול (T; <T4 לעומת T4), שלב ההתפשטות לבלוטות הלימפה (N; N0/N1/N2a/N2b לעומת N2c/N3), וסטטוס נגיף הפפילומה האנושי - HPV (חיובי לעומת שלילי) כפי שנמדד על ידי ביטוי p16 באימונוהיסטוכימיה (IHC).